פסיפס הציפורים בקיסריה

"פסיפס הציפורים" פסיפס ביזאנטי יפה וגדול  הנמצא ברחוב הראשי של קיסריה

בשנת 1950 גילתה קבוצת חיילים ממחנה 80, שיצאה לאימון בגבעה בקיסריה, במקום נחשף "שטיח" פסיפס גדול ומלבני התחום בקירות מארבעת צדדיו, וקטעים של רצפות נוספות מעבר להם.

את רצפת הפסיפס הגדולה חקר הארכיאולוג שמואל ייבין ומפאת חוסר תקציב כוסתה באדמה

ב 2004 נפתח לציבור פסיפס הציפורים לאחר פעולות שימור. העבודות בוצעו  בידי הארכיאולוגים יוסף פורת ופטר גנדלמן מרשות העתיקות.

הפסיפס עוטר במסגרת בה צוירו עצי פרי ובעלי חיים (אריה, נמר, דוב, חזיר בר, יעל, כלב, פיל, צבי ושור). המסגרת תחמה 120 מדליונים, שבכל אחד מהם מופיעה ציפור.

שטח הרחבה המרכזית שנחשפה הוא 200 מ"ר.

על הפסיפס מופיעות החיות: אריה, נמר, דוב, צבי, פיל, שור, חזיר בר, חמור, יעל, צבי ושור). מרכז המסגרת מחולק לעיגולים ובכל עיגול דמות ציפור (טווסים, פלמינגו,חסידות, שקנאים, אנפות ועוד).המדליונים מסודרים ככה שבכל אלכסון יש את אותה ציפור - שקנאי, ברווז, אולי פלמנגו ושאר עופות למיניהם.

מוטי  המדריך הסביר כיצד עובדים על שימור של פסיפס

החל מהעתקה של 1:1 של הפסיפס

ועד לתקופה האחרונה זה נעשה בצורה ידנית
שבה הניחו ניר פרגמנט על הריצפה, ציירו את על חלקי הפסיפס אחד לאחד, ואחר כך צבעו אותם ידנית. כיום נעזרים בצילום דגיטלי ומחשב. 

כדי להרים את הפסיפס ממקומו  מדביקים עליו מעין תחבושות מיוחדות עם חומר המדביק אותן לתחבושות

זהו חומר שאחר כך ניתן להמיסו  בעזרת חומר נוסף

מכינים גליל (הגודל נקבע על פי החלטת המשמרים איזה גודל יוכל לעלות ולא להתפרק)

מתחילים מקצה הפסיפס, מניחים את הגליל, ומתחילים לשחרר את הפסיפס מלמטה, ולגלגל אותו  על גבי הגליל. כשבכל פעם ממשיכים לשחרר עוד חלק מהפסיפס.
לאחר שמגיעים לקצה הגליל, חותכים את הפסיפס, לוקחים את הגליל ובמקומו מניחים גליל נוסף, וחוזרים על הפעולה.

את התיקון עושים לאחר שפורסים את הפסיפס במעבדה ומטפלים בו.

עוד שמענו על החברה האיטלקית שהגיעה לשמר את הפסיפס, אשר הכינה קונסטרוקציה מיוחדת בכדי שהאנשים שעובדים ע הפסיפס יוכלו להיות במצב של שכיבה בגובה של כעשרה ס"מ מעל לפספיפס, וללא נגיעה בו. הם נעו על הקונסטרוקציות וכך טיפלו בפסיפס.

תודה למוטי המדריך על ההסברים וההדרכה המעניינת