פאוזי עאזר אין, בנצרת

פאוזי עזאר בנצרת הוא מקום יחודי שהכרתי לפני מספר שנים,
אז ראיתי את המבנה המיוחד והתאהבתי

שמעתי את הסיפור המשפחתי על הנכדה סורידה שביחד עם מעוז ינון
החליטו לשמר את המקום ולפתוח אותו לאנשים, ובעיקר תיירים המעוניינים להגיע ולהתארח במקומות אותנטיים.
השבוע החלטתי שאני נוסעת לצפון ליומים, וזו היתה גם ההזדמנות ללון ב פאוזי עאזר אין

לאחר שנרשמנו, ליוו אותנו לחדר שהיה בקומה העליונה
חדר גדול ומרווח עם שרותים ומקלחת צמודים
במקום ישנם חדרים בדרגות שונות כולל חדרים עם 6 מיטות למטיילים המחפשים מקום אוטנטי ולא יקר.
ליד החדרים ישנן פינות ישיבה קטנות ונחמדות

והסלון הגדול של משפחת עזאר גם הוא משמש את המתארחים לישיבה, מפגש עם אנשים, שתיית תה/קפה עם עוגות...
פעם ראשונה שמרגישה שמילים לא יכולות להעביר את התחושה שהרגשתי במקום.
את החמימות, את ההרגשה של להיות כמעט בחו"ל כאשר מסביב מתארחים באותו ערב אנשים מגרמניה, סין, פיליפינים, ארה"ב...
הגיטרות שהיו מונחות בסלון איפשר לאורחים לנגן
אחד מהם ניגן ושר 

בבוקר ירדנו לארוחת בוקר אותנטית, עם פיתות וזעתר, לבנה, זיתים טעימים, ירקות, ביצים....
וגם הדברים הרגילים כמו קורנפלקס.

מיד לאחר ארוחת הבוקר יצאתי עם חברה לצלם, את השוק המעורר,
לראות את הילדים היוצאים לבית הספר, והאנשים לעבודה.

 חזרנו ל פאוזי עאזר אין  
בתשע וחצי לסיור. התאספנו בסלון הגדול של משפחת עזאר, ולאחר סבב קצר של הכרות לדעת מאיפה הגיעו האנשים

התחילה סורידה לספר את קורותיו של הבית היפה.
סיפרה על הסבא אשר ראה שהשטיח בסלון התחיל לבעור, וכדי להציל את הבית  הוציא אותו החוצה, אבל האש אחזה גם בו, ולאחר מספר ימי אישפוז נפטר.
על בני המשפחה שהחליטו לשמור על הבית כפי שהסבא
סיפורה המרתק של סורידה מתחיל בתאור בנית הבית עם הקשתות  והתקרות המצוירות

ועד למפגש עם מעוז ינון, הבחור הישראלי שחזר מטיול בעולם והחליט להקים בית הארחה בנצרת.
ינון שכנגד כל הסיכויים החליט לפתוח את המקום, לשמר אותו, וגם לעזור ולהחזיר את השוק העתיק לפעילות.

הסיפור היה מרתק ולא אפרט, כדי לא לקלקל את ההנאה למי שיגיע לפאוזי עזאר להתארח.
לאחר ההקדמה, יצאנו לסיור בשוק, להכיר ולראות את החנויות והמקומות המיוחדים שבשוק נצרת. בית קפה שהקימו שלושה חברים גרמנים, ובו מוצגות יצירות אמנות ומתקיימים, ערבי נגינה ושירה,
בית קפה מקומי שהגברים יושבים בפנים ומשחקים קלפים
וניתן לשתות שם משקה קינמון מיוחד וטעים עם אגוזים

חנות של מעצבת בגדים, התופרת בגדים עם אלמנטים של ריקמה אופינית.
וכמובן שנכנסנו גם לחנות התבלינים אלבבור
הפעם ראיתי גם את המכונות הישנות שאינן עובדות עוד, בשל הרעש שהן עושות, וראינו את המכונות החדשות. 

הסיור היה מענין, וקיבלנו הסבר על השוק, ועל הבעיתיות שהיתה שם בשנים הקודמות וכיצד נכנסו אנשים חדשים המנסים לקדם את השוק ולהביא אותו לפעילות שתמשוך יותר אנשים.

חזרנו לפאוזי עזאר לקחת את החפצים שלנו ולהפרד
היו אלו יומים קסומים במקום זה, ואני בטוחה שאחזור לשם שוב.
ממליצה בחום על המקום, וכדאי לבדוק איזה ארועים מתקימים בזמן שאתם מתכננים להגיע.
שמעתי שביום לפני שהגענו היתה סדנת בישול, ויש ימים של מוזיקה...

פאוזי עזאר 

https://abrahamhostels.com/nazareth/he/