ברובע היהודי בעיר העתיקה עומדים ארבעה בתי-כנסת ספרדיים עתיקים
הסמוכים ומחוברים זה אל זה.
ארבעת בתי הכנסת, אשר אוחדו למסגרת אחת, ומוסדות החינוך והסעד הקשורים אליהם, תיפקדו כגרעין חיי הרוח והחברה של הקהילה הספרדית בירושלים. קהילה זו, אשר עד 1870 הייתה חלק הארי של האוכלוסייה היהודית בעיר, הייתה היחידה מכל הקהילות בארץ ישראל שזכתה להכרה רשמית מטעם השלטונות העות`מאנים.
"ממעמקים קראתיך יה" (תהילים)
למתחם בתי הכנסת הספרדיים יש לרדת בכ-20 מדרגות למה?
בתי הכנסת מוקמו בגובה כשלושה מטר מתחת למפלס הרחוב, וזאת משום
שהשלטונות העות`מאנים לא התירו לבתי תפילה של בני דתות אחרות לשכון בגובה רב יותר מן האתרים המקודשים לאסלם.
בתי הכנסת החלו להבנות לפני כ800 שנה,במאה ה-12.
כמות השפכים שהצטברה מאז,הגביהה את הסביבה ביחס לבית הכנסת.
רדיפות ואנטישמיות-גם הנוצרים וגם המוסלמים-כל אחד בתורו
לא הרשה ליהודים להתהדר במבנים גבוהים.
לכן נשארו היהודים נמוך וגם תרצו:
כמות השפכים שהצטברה מאז,הגביהה את הסביבה ביחס לבית הכנסת.
רדיפות ואנטישמיות-גם הנוצרים וגם המוסלמים-כל אחד בתורו
לא הרשה ליהודים להתהדר במבנים גבוהים.
לכן נשארו היהודים נמוך וגם תרצו:
כמו כן, נהוג לפרש את מיקום בתי הכנסת לאור הפסוק מתהילים: "…ממעמקים קראתי יה".
במהלך מלחמת העצמאות העניקו בתי הכנסת מקלט ומחסה לתושבי הרובע
היהודי, וממקום זה נלקחו הלוחמים לשבי הירדני עם נפילת הרובע. במהלך
מלחמת העצמאות ולאחריה נגרם נזק רב לבתי הכנסת: הבניינים נשרפו ונשדדו והוסבו לאורוות סוסים ולדיר. לאחר שחרור העיר העתיקה, התקיימו על חורבות בתי הכנסת תפילות ראשונות ביוזמת הרב אליהו פרדס זצ"ל, שכיהן אז כרבה הראשי של ירושלים. לאחר מלחמת ששת הימים הוחל במבצע שיקום בתי הכנסת הספרדיים, אשר נערך ביוזמתם ובהנהגתם של נשיא ועד עדת הספרדית ועדות המזרח בירושלים דאז, אליהו אלישר ז"ל, ויו"ר ועד העדה, דוד סיטון המנוח. פרויקט השיקום זכה לתמיכת ממשלת ישראל, עיריית ירושלים, קרן ירושלים יד אבי היישוב וגופים אחרים. בסוכות 1972 התקיים טקס חנוכת בתי הכנסת באירוע לאומי חגיגי מרגש
דלת הכניסה שעוצבה על ידי יעקב בזם
והידית
הגדול והחשוב שבינהם הוא בית הכנסת "יוחנן בן זכאי", שלפי
המסורת נוסד על חורבותיו של רבן יוחנן בן זכאי
(שחי ופעל בארץ ישראל בסוף תקופת בית שני) .
בבית הכנסת זה הוכתרו רבני רץ ישראל הספרדיים –
"הראשונים לציון" משנת 1840.
בית הכנסת
הציור של ז`אן דוד – ירושלים של מעלה
ארון קודש בסגנון מורי
ארון הקודש שוחזר על פי הדגם שהיה במקום לפני שהפך לאורווה
(ב19 השנים, שבין 1948 ועד מלחמת ששת הימים).
סגנון מורי- שילוב בין סגנון ספרדי לסגנון צפון אפריקאי-ערבי.
נוצר אחרי כבוש דרום ספרד עי המוסלמים,כתוצאה משילוב בין תרבותי.
היהודים,שחלקם הגדול היו אומנים,הושפעו מהסגנון ואפשר לראות
עבודות רבות בקהילות ספרד.
בית הכנסת השני נקרא "אליהו הנביא ",
ולפי המסורת הופיע כאן אליהו הנביא לשם השלמת מנין בערב שבת
בבית הכנסת זה עמד "כסאו של אליהו", שעליו נהג להכניס את ילדי ירושלים
בבריתו של אברהם אבינו.
ארון הקודש
ומקרוב
בית הכנסת השלישי נקרא "בית הכנסת האמצעי", ושמו ניתן לו כי הוא עומד בין שלושת בתי הכנסת האחרים.בית הכנסת נקרא גם בשם : "קהל ציון" האגדה מספרת , כי מנהרה נסתרת במעמקי
האדמה מובילה מאולם התפילה אל קברי בית דוד בהר ציון הקרוב.
בית הכנסת הרביעי נקרא "בית הכנסת האיסטנבולי" והוא הוקם כנראה, על ידי יהודים מאיסטנבול , שהגיעו ארצה עם כיבוש ארץ ישראל בידי התורכים בשנת 1516.
בתוך 4 בתי הכנסת צילמתי גם את:
קמרונות בית הכנסת
החלונות
פתחי תאורה בסגנון מורי
קישוטי אבן
ארון קודש
ארון קודש נוסף
שנמצא בתוך גומחה בקיר
כתובת על הקיר "יוסף ויהי איש" כנראה פסוק מבראשית לט פסוק ב`
"ויהי ה` את יוסף ויהי איש מצליח ויהי בבית אדוניו המצרי"
על קיר מוצגות תמונות מהווי בית הכנסת בעבר
השופר וכד השמן בהם ישתמש המשיח בבואו
מקורות:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה