מצפון לרחובות, סמוך למסילת הברזל, מתנשאת `גבעת הקיבוצים`. השם ניתן לה בשל הכשרות של קיבוצים אשר ישבו בה בשנים 1942-1932, לפני עלייתן על הקרקע או הצטרפותן ליישובים קיימים.
מכון איילון היה סליק ומפעל מחתרתי לייצור קליעים של ארגון ההגנה במבואותיה הצפוניים של העיר רחובות, בתקופת המנדט הבריטי. המכון, שנוסד ב־1945 והיה פעיל עד קום המדינה ב-1948, כלל סליק ומפעל תת קרקעי לייצור קליעים לתת המקלע סטן, כל זאת מתחת לאפם של הבריטים. בזמני השיא שלו נוצרו שניים ורבע מליון כדורים בשנה.
במקום בוצעו כל פעולות הייצור של הכדורים: הכנת התרמילים, מילויים, הרכבתם ואריזתם. על הכדורים הוטבעו האותיות E (לציון ארץ-ישראל) ו-A (איילון), וסיפרה לציון שנת הייצור.
בתחילה הוציאו `מטבע` מתוך לוח המתכת, אחר כך שני שלבי מתיחה עד שהגיעו לגודל הרצוי.
את מילוי אבק השריפה עשו בזהירות, וחד עם זאת במהירות רבה.
בנייתו של מכון אילון נמשכה 21 לילות שבמהלכם חפרו בור, הקימו את המבנה התת קרקעי וכיסו אותו.
כדי לספק אויר לארבעים וחמישה עובדים היה צורך בשתי ארובות. כדי שהארובות לא יעוררו את חשדם של הבריטים נבנתה בצד אחד של המפעל התת קרקעי מכבסה
ובצד השני נבנתה מאפייה שפתח הארובה שלה התמזג עם פתח האוורור של המפעל. דרך פתח מתחת לאחת ממכונות הכביסה היו נכנסים ויוצאים העובדים בכל יום.
כדי שהמכונה תעבוד רבה שעות כיבסו בגדים גם לתושבי רחובות, והיתה תקופה שגם האנגלים שלחו בגדים למכבסה
גם במאפייה היה פתח, גדול יותר, מתחת לתנור. הפתח הזה נפתח פעמיים בלבד, פעם אחת כדי להכניס את המכונות לייצור התחמושת, עם הקמת המפעל, ופעם נוספת כדי להוציא אותן לאחר שלא היה יותר צורך להחביא את המפעל.
רעש הקיטור של מכונות הכביסה ורעשי המאפייה השתיקו את קולות המפעל. עובדי המכון הסתירו את עבודתם גם מפני שאר חברי הקיבוץ, בֵּסַפְּרַם שיצאו לעבוד בשדה. רק פעם אחת התגלה הסליק בידי אחת מחברות הקיבוץ, והיא נתבקשה לשמור עליו בסוד.
על מנת לא לעורר את חשד שאר חברי הקיבוץ הוקמה מעין מיטת שיזוף שבה השתזפו עובדי המכון, שעבדו מתחת לפני האדמה ולא היו חשופים לאור השמש.
כשחברי הלח"י פוצצו מסילת ברזל סמוך לקיבוץ, היה חשש גדול שהבריטים יבצעו סריקות באזור וימצאו את הסליק, העובדים במפעל חשו לעזור לנפגעים הבריטים וכך מנעו מהבריטים לחשוד בהם ולא נעשו במקום חיפושים.
לפני העליה למעלה היו בודקים את הנעלים כדי לוודא שאין שאריות של מתכות בסוליות
המקום נפתח כמוזיאון בשנת 1987. הוא נועד לספר את סיפור המפעל. בין מוצגיו שחזור מנגנוני ההסוואה של פתחי הכניסה למכון, מכבסה ומאפייה; מופע אור קולי בעברית, באנגלית המתארים את סיפור המכון; תיאור תהליכי הייצור באמצעות תצלומים; שחזור המפעל ותוצרתו.
בביליוגרפיה:
אתר ההגנה
ויקיפדיה
המועצה לשימור אתרים
מכון אילון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה