סיור ברובע היהודי בירושלים

רובע מגורים בדרום-מזרח העיר העתיקה. מקומו של הרובע היהודי של ירושלים מאז 1400 לערך (לפני-כן גרו יהודי ירושלים בהר ציון). שטחו 116 דונם ובו כ-2,500 תושביםעד המאה ה 19רוב התושבים היהודים בירושלים גרו בעיר העתיקה, לאחר מכן החלה היציאה מן החומות, וזאת בשל הצפיפות שנוצרה ברובע היהודי. במלחמת העצמאות נכבש הרובע על ידי הירדנים, וחלקו הגדול נהרס, ובבנינים שנותרו השתכנו ערבים או הפכו את המקום לאורוות.. לאחר מלחמת ששת הימים פונו תושביו הערבים והרובע שוקם ויושב מחדש ביהודים. במקביל לשיקום נערכו ברובע חפירות ארכיאולוגיות, שהתגלו בהן שרידים רבים מימי בית ראשון ובית שני.

הבית השרוף

בית שהיה שייך למשפחת קתרוס ונשרף עם כיבוש ירושלים בידי הרומאים בשנת 70 לספירה.

מתחת לפני הרחוב נחשפה מערכת חדרים השייכת לקומת מרתף של בית מסוף תקופת בית שני.

חפצי הבית נמצאו זרוקים ומנופצים בין שרידי קורות עץ שרופות ומפולות אבני בנייה

 האתר נבנה על שרידים תת קרקעיים של אחד הבתים ברובע ההרודיאני. בחפירות התגלו קורות עץ שרופות ופיח שכיסה את החורבות, מה שהביא את החוקרים לסברה שמדובר בבית שעלה באש בשריפה הגדולה שהציתו הלגיונות הרומיים בירושלים כחודש לאחר חורבן בית המקדש

הסברה משייכת בית זה למשפחת הכוהנים הגדולים קתרוס, הנזכרת בתלמוד.

באתר ישנה תצוגה של שרידי רהיטים, בקבוקי בושם מזכוכית, כדי חרס כלי אבן, כדים ומטבעות שנמצאו במקום ועוד ממצאים מעניינים.

ניתן לצפות במוזיאון בסרט על התקופה בה היה הבית מיושב ועל האירועים שהביאו לשריפתו.

עוד דברים שנמצא בחפירות היו זרוע נערה כרותה וכידון חלוד.

4 בתי כנסת ספרדים

ברובע היהודי בעיר העתיקה עומדים ארבעה בתי-כנסת ספרדיים עתיקים,

הסמוכים ומחוברים זה אל זה .

 

עליהם כבר כתבתי בעבר

ארבעה בתי הכנסת השתלבו להיכל קדוש אחד , ששימש לעיתים קרובות כמרכז

תפילה ולארועים בעלי צביון לאומי.

בתי הכנסת האלה נהרסו במלחמת השחרור ושוקמו מחדש לאחר מלחמת ששת הימים.

בית-הכנסת בית יעקב-החורבה
עם עליית ר` יהודה החסיד ותלמידיו לירושלים ב-1700 נבנה כאן בית-כנסת. לאחר מותו נקלעה הקהילה האשכנזית למצוקה כספית, ומשלא עמדה בלחץ הנושים המוסלמים החריבו אלה ב-1721 את בית-הכנסת  )מכאן הכינוי "החורבה").. במאי 1948 נכבש הבניין בידי הליגיון ופוצץ. לאחר מלחמת ששת הימים שוחזרה אחת הקשתות של הבניין.

כיום הוסרה הקשת וכל האתר נמצא בבניה ובשיחזור של בית הכנסת

נמצא ברחוב היהודים 89.

החומה הרחבה
קטע חומה באורך 70 מ` וברוחב 7 מ` ברחוב פלוגת הכותל. בניית החומה מיוחסת למלך חזקיהו (סוף המאה ה-8 לפנה"ס), והיא הוכחה להתפשטותה של ירושלים אל הגבעה הדרומית-מערבית עוד בימי בית ראשון.

על הבנין ליד ישנו מד גובה המראה עד היכן הגיעה החומה בעבר.

המרכז לתולדות ירושלים בימי בית ראשון.

מקום בבעלות יד בן צבי המציג דגם של ירושלים, העיר בימי בית ראשון. במבט-על ניתן להתרשם מבתיה,חומותיה ובית המקדש

במקום ישנו גם מופע אור-קולי על התפתחות העיר בתקופה זו, והעתקי מימצאים חשובים מירושלים. (המופע לא פעל כשהיינו, ואחזור לראות אותו בהזדמנות)
מתקיימת הפעלה מאד נחמדה לילדים בפענוח כתב עברי עתיק

המקום נמצא ברחוב פלוגת הכותל פינת רחוב שוני הלכות

מוזיאון חצר היישוב הישן
המתעד את חיי היומיום ברובע היהודי בירושלים מאמצע המאה ה-19 ועד תקופת המנדט.

במוזיאון גם שני בתי-כנסת עתיקים: האחד על-שם האר"י הקדוש, שנולד לפי המסורת בחדר זה ב-1534, והאחר הוא בית-הכנסת אור החיים.

חצר הישוב הישן -  מוזיאון ברחוב אור החיים 6

מכון המקדש

במקום מציגים את כלי המקדש אותם הם מכינים עבור הבית השלישי.

 

ישנו דגם של בית המקדש

 

קארדו
קטע מהרחוב הראשי של ירושלים בתקופה הביזנטית שחצה את העיר מצפון לדרום. רוחבו הכללי של הרחוב היה כ-22 מ` 
ניתן לראות את העמודים שעליהם עמדה התקרה של הקרדו

ליד הקטע הצפוני של חפירות הקארדו יש קטע מהחומה הראשונה של ירושלים ושרידי שער מימי בית שני.

העתק של קטע ממפת מדבא (המקורית נמצאת בירדן)

כיום יש בקרדו חנויות למימכר דברי אומנות

 

ובשל המלחמה ראינו גם חנות עם שלט כזה

וגם המנורה, שעתידה להיות בבית המקדש השלישי

מוזיאון יום אחד אחרון
מוזיאון ברחוב היהודים ובו תערוכה המוקדשת לנפילת הרובע היהודי במלחמת העצמאות

 

הכותל המערבי

 

מנהרות הכותל

 

הדגם

האבן הגדולה שנקראת נדבך רבה. משקלה של אבן הנדבך כ 570 טון, וקיומה מנע כנראה את הריסת הכותל המערבי עד ליסוד, וכן שמר עליו מפני רעידות אדמה מאוחר יותר.

מתפללת בדבקות

עוד על הכותל וחפירת המנהרות אפשר לקרוא במאמר של דן בהט.

עוד נמצא ברובע היהודי עליו כתבתי בעבר.

בית-הכנסת הקראי