כנסית המשיח בירושלים

הכנסייה הינה כיום כנסיה אנגליקנית, והיא היתה הכנסיה הפרוטסטנטית הראשונה בא"י והיחידה בכל רחבי האימפריה העותמנית. הכנסיה והמבנים הסמוכים לה נבנו בשנים 1841-1849. יש בה עיטורי מגן דוד וכתובות בעברית, שכן בעבר התנהלה בה פעילות מיסיונרית רבה שמטרתה היתה לשכנע יהודים להמיר את דתם.

מודבק מ  <http://www.alternativ.co.il/Travel_Main.asp?travelID=63>

 

מיקומה מבחינה זו הוא אידיאלי - ממערב לרובע היהודי ולא רחוק ממנו, אך במרחק סביר, שלא יווצר חיכוך עם הקהילה היהודית המתגוררת ברובע היהודי; עדיין בתחום הנחשב כחלק מהר ציון, המקודש לנצרות, אך בתוך חומות העיר העתיקה ולא מבחוץ; הנגישות אליה קלה בגלל הקרבה לשער יפו;  

 

בנוסף לכנסיה הקימו בית חולים, בית ספר וסדנאות להכשרה מקצועית

 

הואיל והכנסייה מוקמת במגמה להביא יהודים להמרת דתם, התכנון הפנימי של הכנסייה קרוב יותר לתכנון עם מאפייני בית כנסת מאשר מאפייני כנסייה וגם התפילות עצמן התנהלו אז בעברית: בקיר המזרח של הכנסייה הותקנו לוחות עץ שחזותם מזכירה ארון קודש בבית כנסת ובחלקם המרכזי כתובים עשרת הדברות בעברית.

 

גם התפילות הנוצריות הכתובות מימין ומשמאל לעשרת הדיברות - האני מאמין (ה"קרדו" הנוצרי) ותפילת "אבינו שבשמים" כתובות בעברית. גם המזבח, שברגיל ממוקם בכנסיות במזרח - היכן שהכומר מנהל את הטקס הכנסייתי, הנו רהיט הדומה יותר לשולחן דמוי בימת בית כנסת מאשר למזבח. בצד הפונה לעבר הקהל כתובה בעברית המלה עמנואל - אחד מכינוייו של ישו הלקוח מפירוש נוצרי לפסוק בישעיהו (ז‘ 14) "הנה העלמה הרה ויולדת בן וקראת שמו עמנואל".

מודבק מ  <http://www.02net.co.il/Site/Templates/inPage.asp?catID=5&subID=451&docID=19374>

 

הבישופ הפרוטסטנטי הראשון בארץ בתקופת הבישופות המשותפת הוא יהודי מומר - איך לא - ממוצא פרוסי, ששימש קודם לכן כפרופסור לשפות שמיות בלונדון - ששמו - מיכאל שלמה אלכסנדר. בתקופת כהונתו - 1841 - 1846 מתחילה הבנייה של כנסיית המשיח,

מודבק מ  <http://www.02net.co.il/Site/Templates/inPage.asp?catID=5&subID=451&docID=19374>

רק בחלונות ובמבנה הכנסיה עצמו ישנם צלבים, אבל הם מוסתרים

במקום גם מס‘ דגמים של ירושלים בתקופות שונות - חלק מהדגמים שנבנו על ידי החוקר והארכיטקט הנוצרי פרוטסטנטי הידוע - קונרד שיק - שהטביע את חותמו על ירושלים במהלך המחצית השנייה של המאה ה - 19 (בין הבולטים שבמפעלותיו - תכנון שכונת מאה שערים ובית החולים למצורעים שבגבול שבין קטמון הישנה לבין שכונת טלביה).

מודבק מ  <http://www.02net.co.il/Site/Templates/inPage.asp?catID=5&subID=451&docID=19374>

עוד דגמים של קונרד שיק נמצאים  בבנין שמידט ליד שער שכם

 

 

בקפיטריה ראינו ציור פנורמה של ירושלים שצוייר ב 1879

לא זוכרת רת שם הצייר, אבל המדריך המקומי סיפר שהצייר לא היה בירושלים אף פעם ולצורך הציור הוא נעזר בתממונות של ציירים אחרים.

 

מנהרה מתקופת הורדוס נמצאת מתחת לאולם הכניסה

פעם שימשה גם כמאפיה

 

התקרה נבנתה באנגליה

והגיע לארץ באוניה

כשהגיע לנמל יפו לא הצליחו להעבירה לחוף והחליטו להשיט אותה על גבי המיים

כשהגיעו לירושלים עם הגג המידות לא תאמו למידת הבנין, כי הגג ספח הרבה מים בזמן ההעברה לחוף.

 

הפעמון

הכנסיה היוונית אורתודוכסית ברמלה

 

סמל הכנסיה מופיע על הקירות החיצוניים  (האותיות טאו ופי) ראשי התיבות של תאפוס פולאקוס = שומרי הקבר.

הכנסיה נוסדה בשנת 870 על ידי הקיסרית אירנה. בשנת 1835 נערך במקום שיפוץ על ידי הפטריארכיה היוונית אורתודוכסית בירושלים.

הקומה השניה נבנתה במאה ה 20

 

המנזר מוקדש לג`ורג` הקדוש המופיע באומנות כקדוש רכוב על סוס ואוחז חנית ארוכה אותה הוא נועץ בדרקון.

 

האגדה מספרת כי ג`ורג` הגיע ליפו שתושביה נאלצו להקריב כל יום אחת מהבנות לדרקון. ביום שהגיע ג`ורג` ליפו הגיע תורה של בת המלך, וג`ורג` נלחם בדרקון, הורג אותו ומציל את בת המלך ואת תושבי יפו.

ג`ורג` הקדוש קבור בכנסיה בעיר לוד הסמוכה לרמלה.

אחד מציורי הקיר בכנסיה

 

החומר הכתוב מתוך חומרי עזר לקריאה שקיבלתי במוזיאון רמלה.

בכנסית הקבר בירושלים

תפילה בכנסיה האתיופית

סירתי אתמול בעיר העתיקה בירושלים עם חברה ושני ילדיה, שלמרות המלחמה החליטו להגיע מארה"ב לארץ.

כשהתחלנו לעלות מכנסית הקבר לשתי הכנסיות האתיופיות הקטנות והיפות, שמעתי פעמונים.

טיפוס נוסף במדרגות, ועברנו מהכנסיה הראשונה קפלת מיכאל המלאך לכנסיה השניההנקראת קפלת המלאכים. בה ישנו הציור של שלמה המלך ומלכת שבא וגם ארבעת החיות.

 שם עמדו מספר אתיופים בתפילה.

היה מאד נעים לשמוע אותם,

ופעם ראשונה שראיתי את אנשי הדת שלהם בטקס, כשהם לבושים בבגדיהם היפים.

לאחר התפילה ראינו אך מחזירים את חפצי הקודש לחדרון קטן הנקרא "קפלת הגואל"

ברכה על הענבים

ביקרתי הבוקר בכנסיה  הארמנית קתולית בעיר העתיקה בירושלים עליה סיפרתי לפני כשבועיים.
על שולחן מיוחד עמדה ערמת שקיות עם ענבים

בתפילה הזו אחד הנערים החזיק בידו את הכלי עם הקטורת ונופף בו במהלך הטקס

לאחר התפילה `הרגילה` התקרבו אנשי הדת אל השולחן עם הענבים

אחר כך התיזו מים קדושים על הענבים, לברכה

ובסיום הטכס, כל אחד מהנוכחים הגיע אל השולחן לקחת שקית ענבים.

לאחר הטקס עמדו כמה דקות ושוחחו בחוץ

חזרתי הביתה וניסיתי לחפש חומר על הטקס, בגוגל לא הצלחתי למצוא דבר,

אבל קיבלתי מסרים מאחד מחברי פורום טיולים שסיפר לי כי זהו "חג מריה הקדושה" של הארמנים, והוא נחגג כל שנה ביום א´ שיוצא בין ה-12 ל-18 באוגוסט. הוא נחשב גם לראשיתו של "חג האסיף"
הטקס מתחיל במזמור הארמני אנטאראם דזאר´יג ("הפרח הנצחי" שממנו צמח ישו).
ישו מכנה את עצמו: "אני הגפן האמיתית": יוחנן פרק טו´
אָנֹכִי הַגֶּפֶן הָאֲמִתִּית וְאָבִי הוּא הַכֹּרֵם׃ 2 כָּל־שָׂרִיג בִּי אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ עֹשֵׂה־פְּרִי יְסִירֶנּוּ וַאֲשֶׁר יַעֲשֶׂה פְרִי יְטַהֲרֶנּוּ לְהַרְבּוֹת אֶת־פִּרְיוֹ׃ 3 אַתֶּם כְּבָר מְטֹהָרִים בַּעֲבוּר דְּבָרִי אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם׃ 4 עִמְדוּ־בִי וַאֲנִי בָכֶם כַּאֲשֶׁר הַשָּׂרִיג בַּל־יַעֲשֶׂה פְרִי מֵאֵלָיו אִם־לֹא יַעֲמֹד בַּגֶּפֶן כֵּן גַּם־אַתֶּם אִם־לֹא תַעַמְדוּ בִּי׃ 5 אָנֹכִי הוּא הַגֶּפֶן וְאַתֶּם הַשָּׂרִיגִים הָעֹמֵד בִּי וַאֲנִי בוֹ הוּא יַעֲשֶׂה־פְּרִי לָרֹב כִּי בִלְעָדַי לֹא תוּכְלוּן עֲשׂוֹת דָּבָר׃

אחרי המזמור וברכות המיסה הרגילות, מתחיל הטקס של ברכת הענבים שבו מקריאים פסוקים מהכתובים:

 משלי ג´ 9-11;   וּמֵרֵאשִׁית, כָּל-תְּבוּאָתֶךָ.
י  וְיִמָּלְאוּ אֲסָמֶיךָ שָׂבָע;    וְתִירוֹשׁ, יְקָבֶיךָ יִפְרֹצוּ.

ישעיהו סה´ 8-11),ח כֹּה אָמַר יְהוָה, כַּאֲשֶׁר יִמָּצֵא הַתִּירוֹשׁ בָּאֶשְׁכּוֹל, וְאָמַר אַל-תַּשְׁחִיתֵהוּ, כִּי בְרָכָה בּוֹ- כֵּן אֶעֱשֶׂה לְמַעַן עֲבָדַי, לְבִלְתִּי הַשְׁחִית הַכֹּל.  ט וְהוֹצֵאתִי מִיַּעֲקֹב זֶרַע, וּמִיהוּדָה יוֹרֵשׁ הָרָי; וִירֵשׁוּהָ בְחִירַי, וַעֲבָדַי יִשְׁכְּנוּ-שָׁמָּה.  י וְהָיָה הַשָּׁרוֹן לִנְוֵה-צֹאן, וְעֵמֶק עָכוֹר לְרֵבֶץ בָּקָר, לְעַמִּי, אֲשֶׁר דְּרָשׁוּנִי

קטע מאיגרת פאולוס אל העברים ועוד.
הטקס מסתיים בתפילה שחיבר הקדוש הארמני נרסס שנור´אלי

ועוד הסבר מסאקרה בפורום טיולים שכתבה

קידוש הענבים הוא מסורת ייחודית לארמנים הקתולים ביום חגה של מרים הקדושה.
(שאר הזרמים מקדשים ביום זה תמרים ופרחי שושן צחור.)

ההסבר שקיבלתי בעבר מהארמנים,מספר על עולי רגל שבאו מארמניה לירושלים לפני 2000 שנה,
כיון שארמניה ידועה בענבים שלה,הם נשאו איתם אשכולות טריים (!?) מארמניה.
ביום שבו מרים נרדמה,פגשו בה כמה מעולי הרגל והגישו לה אשכול ענבים.
שניים מהם,שהיו חולים בצרעת,הבריאו מיד.
מאז מתקיים המנהג,כל שנה ביום מותה של מרים (15 באוגוסט) מביאים המאמינים אשכולות לכנסיה ומבקשים
בקשות, הכומר מברך על האשכולות והבקשות מוצאות דרכן לרוחה של מרים וממנה ישר אל כסא הכבוד.

הכנסיה ברחוב אתיופיה

מרחוב הנביאים בירושלים יוצא רחוב שנקרא אתיופיה ובו נמצאת הכנסיה האתיופית

שנבנתה ב 1882
בשנות ה90 של המאה ה 19 גויסו הכספים לבניתה של הכנסיה על שטח שהיה שיך לעדה האתיופית. הטורקים ששלטו אז בארץ אישרו את בניתה בתנאי שתבנה מצפון לכנסית הקבר (שעל גגה נמצאת בכנסיה האתיופית)- ובמרחק של עשרים דקות הליכה

לצד הכנסיה מבנים בהם מתגוררים הנזירים

מבנה הכנסיה עגול כשבמרכזה ריבוע

הכנסיה בפנים צבעונית מאד

מעוטרת בציורים, כאן דמות האריה

גם בכניסה למתחם הכנסיה, על השער מופיע דמות האריה

הרחבה הגדולה שלפני הכנסיה משמשת לארועית חברתיים של העדה

באחד הימים כשעברתי שם ראיתי התקהלות גדולה

ככשאלתי מה קורה הסבירו לי שיש טיול לטבריה

הרחבה היתה מלאה באנשים לבושים לבן

חלקם יושבים ואוכלים

זה השולחן שבו חילקו את האוכל

אינג`ארה ושני רטבים לכל צלחת

סאקרה מפורום טיולים הסבירה על הארוחה האתיופית

"מוגשת על "פיתה" רכה מלאת גממיות = אינג`רה.
היא נאפת מדגן בשם Tef שמותסס 12 שעות לפני האפיה.
לכן טעמו חמצמץ.
על גבי האינג`רה מגישים תבשילים ברוטבים שונים.
הם נקראים Watt .
4 ימים בשבוע אוכלים "וואטים" בשריים ויומיים-צמחוניים.
הארוחה כולה נקראת Megeb.
הארוחה הצמחונית- Yetzom Megeb.
(בימים שלפני הפסח אוכלים רק צמחוני,כאות אבלות לסבלו של ישו)
סלטים או פרי נדירים בארוחה."

ומשוחחים ביניהם