מוזיאון ארכיאולוגי היסטורי של רמלה המלווה את תולדותיה של העיר מימי הביניים (המאה השמינית), דרך ימי השלטון העות`מאני והמנדט הבריטי, מלחמת העצמאות וימי המעברות. האולמות מסודרים על פי רצף השנים, וכוללים גם חדר הנצחה לחללי העיר.
המוזיאון קטן ומאד נעים, מומלץ להתחיל או לסיים את הסיור.
שיחזור של בריכת הקשתות
גגות העיר
תחנת הרכבת וכלי העבודה של הקונדוקטר
העתק של פסיפס שנמצא ברמלה, המקורי נמצא במוזיאון ישראל
רקע היסטורי
רמלה היא אחת מהערים העתיקות ששרדו בארץ ישראל מימי הביניים ועד היום.
רמלה, הייתה במשך רוב ימי שלטון המוסלמים העיר הגדולה והחשובה בארץ.
היותה ממקומת בצומת דרכים בינלאומי הפכו אותה לתחנת מעבר הכרחית לכל אלה שביקשו לעבור מנמל יפו לירושלים.
מייסד העיר היה סולימן בנו של עבד אל מלכ מבית אומייה.
שמה נגזר מן המילה הערבית "רמל" - חול, משום שהמקורות ההיסטורים מציינים כי האזור שנבחר לא היה מיושב קודם לכן. דעה אחרת גורסת כי שמה ניתן לה מתרגום שמה העברי הקדום "חולת המחוז" - המוזכרת במשנה.
היהודים כינו אותה גם בשם "גת" (פלשתים) בכתובים הנוצריים מוכרת רמלה בשם "רמה" או רמתיים צופים. Arimethea - מקום הולדתו של יוסף הרמתי תלמידו של ישו.
בשנת 1099 היתה רמלה העיר הראשונה שכבשו הצלבנים בארץ ישראל, בדרכם מהחוף הצפוני לירושלים. הם מצאוה ריקה מצבא ותושבים, פולשר משרטר מספר, כי התבואה הנותרת במחסני החיטה של העיר שימשה את החיילים ואת בהמותיהם בהמשך מסעם. העיר רמלה נמסרה לאחת ממשפחות האצולה החשובות מבין הצלבנים - משפחת איבלין. בעיר הוקמה כנסיה גדולה ומרשימה והיא הכנסיה המושלמת ביותר בארץ ישראל ושרדה עד ימינו. המבנה הוסב מאוחר יותר למסגד וידוע היום בשמו "המסגד הגדול" הצלבנים ניסו לשמור בכל שנות שלטונם על אחיזתם האסטרטגית בעיר ואמנם, ראשיתה של המאה ה 12 רצופה בקרבות מרים שהתחוללו ברמלה וסביבתה בין הצלבנים לבין הצבא המוסלמי. מצב זה הגיע לקצו עם כיבושה של העיר על ידי הסולטן הממלוכי ביברס בשנת 1266. כשהגיע ביברס בלווית חייליו הממלוכים לרמלה ציווה להפוך את המבנה המרשים ביותר לשה הכנסיה הצלבנית למסגד וכן שיקם את מתחם המסגד הלבן. בשנת 1516 הובסו הממלוכים על ידי הסולטן סלים הראשון מבית עות`מאן ובכך נפתח פרק חדש בתולדותיה. בראשית המאה ה 16 היתה רמלה יישוב גדול וחשוב.
בשנת 1546 נהרסה רמלה כמעט כליל כתוצאה מרעש אדמה חזק.
מקורות נוספים:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה