לאורך הדרך הארוכה, הן בכרי הדשא הענקים
והן במדרונות ההרים
ראינו המון עדרים. בעיקר כבשים אבל גם פרות, יאק, גמלים וסוסים.
ולכן עברה בי מחשבה שבטח יהיו גבינות טעימות באזור.
אבל מסתבר שלא.
היינו בקיץ, התקופה הירוקה, בה השלגים מפשירים ומים ממלאים את כל הנחלים האגמים ומקווה הים.
המון דשא ירוק, ועליו עדרי הבקר
אבל זה נמשך תקופה קצרה
שלאחריה האזור מתיבש או שיורד שלג המכסה את הכל.
לבקר אין מספיק חלב גם להאכלת הדור הצעיר וגם להכנת גבינות.
באחד המקומות על הדרך נפגשנו במשטח יבוש של גבינות
זה היה אחד משני המקומות היחידים שבהם ראיתי גבינות.
מסתבר שמתחילים ביוגורט
אותו מניחים בשקיות בד שיגיר את הנוזלים
בשלב הבא יש גבן
ומהם מגבנים את הגבינות
ליד אחת היורטות בהן ראינו את הגבינות ישבה אישה מקומית ועיצבה את הגבינות
חלקן עגולות וחלקן חסרות צורה מוגדרת
הן הונחו על רשת ליבוש בחוץ
איזו פסטורליה לראות את הגבן על רקע הנוף המהמם
והטעים מכל היה הקימאק, שהיה לו טעם בין קרם פראש לבין חמאה
ועל פיתה חמה מהתנור, איו דבר טעים יותר.
והן במדרונות ההרים
ראינו המון עדרים. בעיקר כבשים אבל גם פרות, יאק, גמלים וסוסים.
ולכן עברה בי מחשבה שבטח יהיו גבינות טעימות באזור.
אבל מסתבר שלא.
היינו בקיץ, התקופה הירוקה, בה השלגים מפשירים ומים ממלאים את כל הנחלים האגמים ומקווה הים.
המון דשא ירוק, ועליו עדרי הבקר
אבל זה נמשך תקופה קצרה
שלאחריה האזור מתיבש או שיורד שלג המכסה את הכל.
לבקר אין מספיק חלב גם להאכלת הדור הצעיר וגם להכנת גבינות.
באחד המקומות על הדרך נפגשנו במשטח יבוש של גבינות
זה היה אחד משני המקומות היחידים שבהם ראיתי גבינות.
מסתבר שמתחילים ביוגורט
אותו מניחים בשקיות בד שיגיר את הנוזלים
בשלב הבא יש גבן
ומהם מגבנים את הגבינות
ליד אחת היורטות בהן ראינו את הגבינות ישבה אישה מקומית ועיצבה את הגבינות
חלקן עגולות וחלקן חסרות צורה מוגדרת
הן הונחו על רשת ליבוש בחוץ
איזו פסטורליה לראות את הגבן על רקע הנוף המהמם
והטעים מכל היה הקימאק, שהיה לו טעם בין קרם פראש לבין חמאה
ועל פיתה חמה מהתנור, איו דבר טעים יותר.
מרשים, ומרתק, צילומים נהדרים.
השבמחק