בירושלים ליד שוק מחנה יהודה פתחו שוק כפרות
כפרות - מנהג דומה לתשליך הוא המנהג להשליך את המעשים השליליים לתרנגול/ת
ונוהגין ליקח תרנגול זכר לזכר, ולנקבה לוקחין תרנגולת , ולוקחין למעוברת 2 תרנגולים אולי תלד זכר; ובוחרין בתרנגולים לבנים, על דרך שנאמר: אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו (ישעיה א, יח)
אם אין תרנגול אפשר בע"ח חיים אחרים ואפילו דג
רק לא יונה, כי יונה מקריבים בבית המקדש.
מעבירים את החיה ליד השמאלית ומסובבים אותה מעל הראש שלוש פעמים ואומרים: "זה חליפתי, זה תמורתי, זה כפרתי, זה התרנגול ילך למיתה ואני אכנס ואלך לחיים טובים וארוכים ולשלום".
מיד לאחר מכן שוחטים את התרנגול
מכניסים את התרנגול השחוט לתוך הקונוס, להגרת הדם
ואחר כך מעבירים למריטת נוצות
את העוף נותנים לעניים, כי אף אחד לא יכול לאכול את החטאים של מישהו אחר.
אין מקור מפורש למנהג במקורות הקלאסיים של היהדות כגון המקרא והתלמוד. ניתן לראות אולי בטקס ה`שעיר` שבוצע בבית המקדש ביום כיפור כאב טיפוס למנהג הכפרות..
המנהג החל בבבל ועבר לספרד, לצרפת, אשכנז ומשם לכל תפוצות ישראל
בין החכמים ישנן דעות בעד ונגד מנהג הכפרות
בשולחן ערוך מהדורה ראשונה נכתב: "מנהג כפרות בערב יום כיפור מנהג של שטות הוא ובו סעיף אחד" גם בנוסח שלפנינו כותב ר` יוסף קארו שיש למנוע את המנהג ואילו הרמ"א בהגהתו כותב שמנהג זה הוא מנהג ותיקין וכך נוהגים.
הרב המקובל דוד בצרי,
נכנסנו בכדי לקבל את ברכתו לשנה החדשה ולכבוד יום הכיפור
מלקות
הרב בצרי הסביר על הרצועה שהיו מכים איתה, את מי שעובר עבירה
הרצועה עשויה מעור של שור והרצועות מעור של חמור
לאמור" ידע שור קונהו וחמור
ואילו ישראל לא ידע, אם שור יודע וחמור יודע, אנחנו לא יודעים את בקשת האלוהים? ולכן עליו לקבל מלקות.
זה היה קיים בבית המקדש
בהמשך הדרך ראינו אנשים עומדים בתור למקווה לכלים
בפעם הראשונה שיהודי משתמש בכלי שהוכן על ידי גוי
טובלים אותו במקווה
שטיבלך
בתי כנסת "תפארת מאה שערים" הכוללים שישה בתי כנסת קטנים.
ברגע שמגיעים 10 אנשים לחדר, מתחילה תפילה. כך אפשר בכל שעות היום למצוא מנין לתפילה, לכל אלו שלא הספיקו לבית הכנסת הקבוע שלהם.
זהו גם מקום מפגש לאנשים שבו מתעדכנים בשמחות ולהבדיל גם בדברים של חולי ומות.
בכניסה לשטיבלך ניתן היה לעשות כפרות (ללא השחיטה של התרנגול)
מודעות בלוחות המודעות במאה שערים
בהדרכת אסתר סעד
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה