דובון הקורים (Ocnogyna loewii ) שייך לחרקים, לפרוקי רגליים, ולמשפחת הדובונים. תפוצתו באסיה הקטנה, בסוריה, בישראל ובמצרים. מצוי בכל אזורי הארץ. נקרא גם דובון האביב.
בחודש
בפברואר, אפשר לראות קנים של דובונים בשדות הבור על האדמה או על עלים
צמודות לקרקע. השנה בשל מיעוט גשמים וחום מעל לממוצע כבר בדצמבר נראו
הדובונים.
על מטווה הקורים ניתן לראות גם נשלים של הזחלים
הקן
עשוי מטווה קורים ובו המוני זחלים זעירים. לאחר בקיעת הזחלים מהביצים,
תהליך גדילתם איטי מאוד וכעבור חודש ימים הם מגיעים רק לגודל של שלושה מ"מ,
וצבעם שחור
במהלך החודש השני לחייהם הם גדלים מהר יותר ובהיותם בני 60 יום הם כבר מגיעים לגודל של 30 מ"מ. עדין חיים בקבוצות.
הדובונים ניזונים מעלים צעירים רעננים שרק נבטו בשדות
וחוזרים למחסה הבטוח מתחת למעטה הקורים.
מטווה הקורים מגן עליהם גם מגשם או טל.
ויש שנעזרים בקורים כדי לעבור ממקום למקום
לאחר שהזחלים עסקו באכילה מרובה ובגדילה, משתנה גוון שערותיהם משחור לחום אדמדם.
הם נכנסים לתוך האדמה (עד לעומק שבין 10 ל 15 ס"מ) יוצרים סביבם תאים עשויים מגרגרי אדמה דבוקים בקורים, ומתגלמים בתוכם.
הדובונים נמצאים במצב של גלמים לאורך כל חודשי הקיץ החמים, עד אמצע הסתיו.
בסוף
חודש אוקטובר יוצאים פרפרי הדובון הקטנים מחוץ לאדמה ועפים באוויר. גפי
הפה שלהם מנוונים ולכן הם אינם אוכלים אלא רק מחפשים בן/בת זוג להזדווג
ולהטיל ביצים ולאחר מספר ימים הם מתים.
כעבור כחודש וחצי, בוקעות הביצים שגודלן מ"מ אחד ומהן יוצאים זחלים זעירים וכל התהליך חוזר על עצמו.
צילומים של עוז ריטנר דובון הקורים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה