במהלך טיול בגולן עברתי ליד ל"אתר הפליאומגנטיזם" מכיוון שלא הכרתי את המקום והשם לא אמר לי דבר עצרתי לראות
מדובר בסלע אשר כנראה בעקבות פגיעת ברק שינה את כיוון השדה המגנטי שלו.
זה נשמע מענין ולכן כשחזרתי הביתה נכנסתי לקרוא קצת על התופעה
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%92%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%96%D7%9D
בסלעים רבים יש כמות זעירה של מינרלים מגנטיים (כמו מגנטיט והמטיט), השומרים על נתוני השדה המגנטי כפי שהיו בזמן היווצרותם. המינרלים "מסתדרים" בהתאם לכיוון השדה תוך התגבשות הלבה לסלע וולקני או תוך שקיעה על קרקעית של סביבה מימית בסלעי משקע. כך נוצרת בסלע מגנטיות מסוימת, שהיא תוצאה מצטברת של גבישים מגנטיים זעירים רבים.
מגנטיות זו מוטבעת בסלע ואינה משתנה עוד אלא אם הסלע מתחמם עד לנקודת קירי - שבה הוא מאבד את התכונות המגנטיות. טמפרטורות קירי של ברזל היא 770 מעלות צלזיוס ושל ניקל - 360.
במחקר
פליאומגנטי נדגמים סלעים מתאימים, תוך קביעה מדויקת של הכיוון שלהם.
הכיוון המגנטי של המדגמים - שנקבע בעת היווצרותם - נבדק במעבדה באמצעות
מכשור רגיש. הכיוון המגנטי כולל את זווית
הנטייה המגנטית ואת זווית הנטייה מאופק השדה המגנטי, כך שניתן להשוות את
הכיוון המגנטי הנוכחי של הבלוק ממנו נלקח המדגם ביחס לכיוון המקורי. אם
השינוי בכיוון מיוחס לפעילות טקטונית, ניתן לשחזר את מגמת הפעילות ואת עצמתה.
חקר האדם הקדמון
כיום נעשה שימוש בפליאומגנטיזם לצורך חקר שרידי האדם הקדמון ברמות הבזלתיות של מזרח אפריקה לאורך השבר הסורי-אפריקני. כיוון השדה המגנטי המוטבע בסלעי הבזלת מאפשר לתארך את הממצאים בדיוק רב וכך לקבוע את תקופת התקיימותם של מיני הומינינים קדומים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה