בסיור מענין בעיר העתיקה בירושלים, שנקרא שר המשקים טעמתי משקאות מעניינים שפעם היו מאד נפוצים בעיר העתיקה, וכיום די נדירים.
חלקם של המשקאות היו בימי הקיץ כמו
התמרינדי הקר והחמצמץ – שמים במים לכמה שעות, מקוצץ, ומסננים את המיץ. שותים קר עם מי וורדים.
מלא באבץ, מחזק את המערכת החיסונית, ועוזר לעיכול לאחר ארוחה כבדה.
משקה החרוב – הוא טעים ובריא לקיבה, נגד עצירות כששותים אותו כמיץ, אם אוכלים את הפרי היבש הוא עוצר שלשולים.
החרוב נותן 70 אחוז סוכר, אבל אנשים אוהבים אותו מתוק מאד אז מוסיפים עוד סוכר.
לשתות כמה שיותר קר.
סוס, עשוי מלקריץ, יש שלושה צמחים שונים בעלי טעם דומה: כוכב אניס, שוש קרח (ליקריץ), שומר.
הליקריץ נראה כמו מקל עץ, אותו טוחנים וממנו מכינים את המשקה.
ידוע כמשקה שמרפא כל מחלות החזה והשיעול. נוהגים לשתות את זה ברמדן.
ומשקה השקדים הנהדר,רוזטה- עשו משקד מר,
טוב לשרירים וללב.
חלקם של המשקאות היו מכינים בעיקר בחורף, כשהם חמים ומחממים. למשל
תה הביסקוס,
תה אניס – טוב לראות, לנשימה
תה מרווה
והמשקה הנהדר של הסחלב, עשוי במקור משורש הסחלב.
חזרתי הביתה והחלטתי לנסות להכין את משקה החרובים
שקית גדולה של חרובים היתה לי מאחד הטיולים בארץ, כשראיתי עץ עמוס בחרובים יפים והחלטתי לקחת איתי קצת הביתה.
זיאד שהכין לנו לטעימה את המשקאות, הסביר שהוא חותך את החרובים ומשרה אותם במים 12 שעות
אז חתכתי כמות יפה (בעיני) של חרובים
השריתי אותם במים ל 12 שעות, וכל פעם כשעברתי לידם טעמתי
ואכן המתיקות של החרובים עברה למים.
אחרי כ 12 שעות החלטתי שהחרובים עדין מתוקים ואולי כדאי לנסות לרסק אותם ולהוציא עוד מהמתיקות שבהם,
וכך העברתי בנגלות את חתיכות החרובים דרך הבלנדר
ואחר כך לסינון, כדי למצות את הטעם הטעים של החרובים.
ההתוצאה
מיץ חרובים טעים מאד
המסקנה,
אני יודעת להכין את המיץ, אבל עדיף לשתות או לקנות אצל זיאד, כי בשביל כמות ביתית צריך הרבה מאד חרובים, והלכלוך שמסביב לא מצדיק את העבודה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה