במהלך נובמבר עונדים הרבה אנגלים פרגים על דש בגדם לזכר הנופלים במלחמות
הפרג הוא פרח הזכרון הרשמי לחללי מלחמת העולם הראשונה.
בקרבות העקובים מדם שהתרחשו בבלגיה נהרגו מאות אלפי חיילים, רובם בריטים, ונקברו במקום. כשהגיעו קרובי המשפחה של החללים לבקר את קברי יקיריהם בבלגיה בשנים שלאחר המלחמה, גילו שבתי הקברות ושדות התבואה המקיפים אותם מכוסים בפרגים אדומים. עד היום נוהגים אזרחים בריטים לענוד פרגים עשויי נייר על דש בגדם החל מהראשון בנובמבר ועד לאחד עשר בחודש,
בקרבות העקובים מדם שהתרחשו בבלגיה נהרגו מאות אלפי חיילים, רובם בריטים, ונקברו במקום. כשהגיעו קרובי המשפחה של החללים לבקר את קברי יקיריהם בבלגיה בשנים שלאחר המלחמה, גילו שבתי הקברות ושדות התבואה המקיפים אותם מכוסים בפרגים אדומים. עד היום נוהגים אזרחים בריטים לענוד פרגים עשויי נייר על דש בגדם החל מהראשון בנובמבר ועד לאחד עשר בחודש,
רופא הקנדי ג`ון מקריי שלחם בבלגיה במלחמת העולם הראשונה. שתתף בקרב העקוב מדם, וכתב בעקבותיו שיר זכרון מרגש: "בשדות פלנדריה" (In Flanders Fields). בשיר הוא מתאר את פריחת הפרגים ואת שתיקתם לנוכח המוות והקטל שהיו עדים לו:
"בשדות פלנדריה מתנועעים הפרגים
בין שורה ועוד שורה של צלבים
המסמנים את המקום, ובשחקים
עפרונים עוד מזמרים, בעוז עפים
קולם נשמע בקושי בין התותחים"
בין שורה ועוד שורה של צלבים
המסמנים את המקום, ובשחקים
עפרונים עוד מזמרים, בעוז עפים
קולם נשמע בקושי בין התותחים"
וגם אצלנו, נתן יונתן בשירו "יש פרחים" מתיחס לפרחי הפרג
"הראית איזה אודם שצעק למרחקים?
שדה דמים היה שם קודם,
ועכשיו הוא שדה פרגים"
שדה דמים היה שם קודם,
ועכשיו הוא שדה פרגים"
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה