הדלקת נרות במקום הכי נמוך בעולם

בנר ראשון של חנוכה, נפגשתי עם האחינים שלי, וסיפרתי להם על הדלקת הנרות הכי מענינת שנכחתי בה, על הר צרויה בעין גדי.
הם מאד התלהבו וביקשו לראות.
שיחה קצרה להורים שלהם, והחלטנו לסוע לטיול לעין גדי.
אני שמחתי מאד, לקחת אותם לראשונה למקומות שאני כל כך אוהבת, ולהכיר את האנשים בעין גדי שאני קשורה ואוהבת כל כך.
וכך ביום חמישי של חנוכה, יצאנו לכיון ים המלח.
בגובה פני הים עצרנו,

וירון עלה על הגמל לסיבוב קצר. עכשיו הוא רוצה ללמוד גמלילית כדי לדעת לדבר עם הגמלים.

עשינו תצפית על נחל אוג (אחותי היתה בגרעין אוג לקלי"ה)

סיבוב קצר בקיבוץ קלי"ה, חייבת להודות שהתרשמתי מאד מהנוי במקום.

אחר כך נכנסנו לשמורת עין פשחה, לארוחת בוקר ולסיור בשמורה החבויה.

ראינו כיצד אמנונים גדלים לחוף ים המלח, שמענו על המלה האורגת, טילנו על הגשרים... היה כייף

ושוב אנחנו בדרך, הפעם כבר ישירות לעין גדי, שבעיני זהו המקום הכי יפה בעולם

כדי להמחיש לילדים מהו קיבוץ, נכנסנו לחדר האוכל לארוחת צהרים.
ומשם לסיור בגן עם יהודית שסיפרה לנו את סיפורם של העצים (חלקם) ועל זה בפוסט נפרד

תצפית על נחל ערוגות ונחל דוד

ירדנו לטבול רגלים בים המלח

וזהו, השמש מתחילה לשקוע וזה הזמן לחזור ולראות כיצד מדליקים את הנרות על הר צרויה.

מנהג שאני הכרתי לפני כשלושים שנה,

בכל יום עולים להר עם ג`ריקנים של שמן שרוף, ומדליקים את נרות החנוכה

שאורם נראה למרחקים.