מוזיאון אסירי המחתרות
ב"מגרש הרוסים" נבנה ב 1864 מבנה ``אכסניית הצלייניות הרוסיות`` שנקרא "אכסניית הנשים על שם מריה" המקום שימש כמקום מגורים לצליניות הרוסיות שהגיעו לארץ.
בתקופת המנדט הבריטי שימש כבית הכלא המרכזי.
מבנה הבניין: חד קומתי. אורכו 110 מטרים ורוחבו 25 מטרים ומסדרון חוצה את אגפיו השונים. בשלב מאוחר יותר, בנו שם הרוסים עוד שני אגפים שחוברו למבנה, ונסגרו החצרות הפנימיות.
בבית המעצר הזה, הוחזקו לצד אסירים פליליים, עולים בלתי לגליים וגם מאות לוחמי המחתרות - ה``הגנה``, אצ``ל ולח``י שנתפסו בידי הבריטים בפעולות שונות במאבקם נגד השלטון הזר.
לאחר הקמת המדינה שימש המקום מחסני הסוכנות היהודית, עלית הנוער הארכיון הציוני ועוד.
שנת 1991 עבר המבנה לידי משרד הביטחון ששחזר את בית הכלא והפך אותו למוזיאון, המתאר באמצעות סיפורם הייחודי של אסירי המחתרות את מאבק היישוב להקמת המדינה
גלעד
שני מועמדים לעלות לגרדום בירושלים, מאיר פיינשטיין ומשה ברזאני, הועברו ברגע האחרון לעכו, מחשש שביצוע ההוצאה להורג בירושלים, יגרום למהומות בעיר. לבסוף פוצצו השניים על עצמם רימון שהוברח אליהם, לפני שהצליחו הבריטים להוציאם להורג.
מצבות אלו כיסו את קבריהם של משה ברזני ומאיר פינשטיין שעל הר הזיתים
לאחר שהוכרזו כחללי מערכות ישראל הוחלפו המצבות שעל קבריהם במצבות המקובלות בצה"ל ואלו הועברו לכאן כגלעד לזכרם
חדר מאסר רגיל
דוגמא לחדר של אסירי `יחס מיוחד`
כאן הוחזקו אסירים אזרחי חוץ, עבריני `צווארון לבן` או אסירים שהשופט פסק על יחס מיוחד כיוון שפשעם בעיני הבריטים לא היה חמור במיוחד
אסירים אלו המשיכו ללבוש את בגדיהם האישים, קיבלו מזון ממקורות חיצונים ולא חויבו ללכת לעבוד בבתי המלאכה שבכלא.
הם העסיקו את עצמם במשחק, הכנת עבודות יד – מתנות ליקירהם שבחוץ, וקריאת ספרים מספרית הכלא.
לכלא זה הגיע מדי שבת הרב אריה לוין, שזכה לכינוי `אבי האסירים`, כדי להתפלל עם האסירים, לנחמם ולחזק את לבם
בכלא ישנו גם גרדום, המוצג כיום לציבור, אולם איש מלוחמי המחתרת לא הוצא בו להורג (ההוצאות להורג בוצעו בעכו. למרות זאת, תמונות 17 עולי גרדום מימי מאבק טרום המדינה, מופיעים בחדר זה).
בבית הסוהר נכלאו גם נשים ובאחד החדרים בבית המעצר המוזיאוני, מוצגים עבודות היד והמכתבים שלהן.
חדר הרופא
על שיטת הריפוי בכלא כותב אחד האסירים:"לרופא שלנו שתי תרופות בלבד: סירופ אדום וסירופ ירוק.
לכל התחלואים מהטבור למטה – הסירופ האדום, ןמה שלמעלה מזה – הירוק. את התרופות האמיתיום הם מוכרים כנראה `בשוק השחור`
בקטטה הגדולה ב 28 לינואר 47 בין האסירים הערבים ליהודים, נרצח כאן החובש היהודיי אברהם שווילי.
מאפיה
בחצר השרותים
היו:
המקלחות
הבכורה – חדר החיטוי שבו היו מחטאים באדים את המזרונים ובגדי האסירים
מטבח כללי
ומטבח כשר ליהודים
בתי מלאכה בהם עבדו האסירים:
דפוס
סנדלריה
נגריה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה