סיור אחר בשוק מחנה יהודה

בשווקים אני אוהבת לטייל בארץ ובעולם, לראות, להריח, לטעום, ולשמוע את האנשים.
לשוק מחנה יהודה יש לי חיבה מיוחדת (אולי כי סבא וסבתא שלי נפגשו לראשונה בדירה מעל השוק?)

השבוע גיליתי בשוק ירקות שראיתי לראשונה, המוכר סיפר לי שאלו ירקות שמביאים לעובדים הזריים.
אחת הקונות שהגיעה סיפרה לי שהם,התאילנדים מטגנים את הירק שהיא קראה לו ביטר למון, , עם בצל ומוסיפים ביצה.

אבל  הסיור הפעם היה אחר, לראות את השוק גם מעל לירקות ולמוכרים, להכיר כיצד נולד, לראות את חלקיו השונים , להכיר את החנויות החדשות שנפתחות בשוק, ולטעום בכמה מקומות.

התחלנו בסיור ברחובות הסמוכים לשוק, ראינו את המבנים העתיקים עם גגות בצורת כיפות

וחלונות כפולים עם חור אוורור ביניהם

עברנו ברחוב שוורץ,

שידוע גם בכינוי רחוב הצדקומטים כי בכל בנין מצויה תיבת צדקה

ראינו את המודעה הבאה

ושמענו כי ישנם המאמינים שאם אדם חלה בצהבת, יש לשים על ביטנו יונה צהובה, ומיד הוא יחלים, והיוה תמות.
היונה האדומה משמשת כנגד אדמת...

שוק מחנה יהודה החל להתגבש אט-אט בשלהי התקופה העות`מאנית בסוף המאה ה-19, כאשר ליהודים שיצאו מן העיר העתיקה, היה רחוק ללכת לשוק.

השוק החל במגרש ריק שהיה שייך למשפחת חיים ולירו ובתחילה נקרא "שוק ולירו", על שם בעל המגרש,
אך בהמשך החל להיקרא "שוק מחנה יהודה" על שם השכונה הסמוכה מעבר לכביש..

היה זה שטח ריק ללא סידורים מיוחדים. הרוכלים היו מתישבים על הקרקע ומוכרים את מרכולתם.

 בתקופת המנדט הבריטי, ביקשו  מהאדריכל צ`ארלס רוברט אשבי לתכנן באופן מסודר את השוק, כך שיכלול תשתיות ביוב, סניטציה, מים זורמים, תאורה, פתרונות לפינוי אשפה וכדומה.

 

התמונה בעריכת תמר הירדני מתוך הויקיפדיה

אשבי תכנן שוק מלבני רחב מידות, המוקף בחומה ובה ארבעה שערים גדולים מכל צד. התכנון הציג מערך של עשרות חנויות המקיפות את החצר והצמודות לחומה, ושורות דוכנים מקורים במיקום סימטרי לרוחב החצר הגדולה. .

אולם התיכנון לא הגיע לכדי ביצוע, בעיקר בשל בעיות תקציביות.

פרנסי ישיבת עץ חיים, ששכנה ממזרח בצמוד למגרש בתוך חצר גדולה ורבועה.

 יזמו את הקמתה של שורת חנויות בצמוד לחומת החצר ממערב, אשר פתחיהן פנו אל המגרש. מטרת החנויות הייתה לספק פרנסה ליושביה היהודים של העיר, ולהגדיל את קופת הישיבה מדמי השכירות שישלמו בעלי החנויות.

שלט הקיים עד היום ברחוב השקד 1 מציין כי "שוק הלוואה וחיסכון" נוסד בשנת תרצ"א על ידי ועד העיר ליהודי ירושלים.
הוועד בא לעזרת היהודים, ועזר לבנות את חלקו השני של השוק. חלוצי החנויות הבנויות באזור זה היו ברובם בני העדה הפרסית שגרו בשכונת נווה שלום הסמוכה, ובהם משפחת בנאי המפורסמת.

 

בין הפעילים המרכזיים לשיפור מצב השוק היה אורי עמדי ( מנהל מתנ"ס בשכונת מקור ברוך הסמוכה, אשר במהלך שנות ה-80 פעל לשכנע את סוחרי השוק להכיר בחשיבות שיקומו, לפעול לשיפור מצבם ותנאיהם, ולהשתתף בוועדות הציבוריות הדנות בעתידו של השוק. היה יוזם ומקים "מינהלת שוק מחנה יהודה", המורכבת מאנשי מקצוע, אנשי עירייה ונציגים נבחרים מבין סוחרי השוק. המינהלת אחראית לאחזקה השוטפת של השוק ולפתרון בעיות וסכסוכים בין הסוחרים.

עמדי הדליק משואה בשנת ה 59 לישראל  (ניתן לראות כאן)

סיימנו את הסיור בשוק בטעימות אצל עזורא שעבר לא מכבר למשכנו החדש, במקום בו שכנה מסעדת צחקו

 וממול יושבים הגברים בחמרות ומשחקים

תודה לנורית בזל שהדריכה את הטיול, ותיבלה אותו בסיפורים פולקלוריסטים לרוב.
על הטיולים של נורית ניתן לקרוא כאן