"אחד
הסיפורים המעניינים בנוגע לנוצרים בעזה קשור למבנה הכנסייה היוונית, העומד
בנקודה הגבוהה ביותר של עזה. כנסייה זו מעניינת בשל כיוון התפילה המשונה
שלה: הפתח במזרח בעוד כיוון התפילה למערב, תופעה נדירה בארץ ובעולם. מדובר
בשכונה הגבוהה בעיר, שהערבים קוראים לה עד היום `חארת אל-יהוד`, שכונת
היהודים. במקומה של כנסייה זו עמד בית הכנסת של השכונה היהודית, משלהי המאה
ה-15 ועד המאה ה-19. זהו בית הכנסת של ר` ישראל נג`ארה, רבה של עזה ומחבר
הפיוט `י-ה ריבון עולם`; זהו בית הכנסת בו הוכתר משיח השקר שבתאי צבי בידי
חברו נתן העזתי.
בחצר הכנסייה נתגלו בשלהי המאה ה-19 שברים של סורגים קדומים עשויים שיש. על שבר אחד נמצאה כתובת ביוונית "לשלום יעקב בן אלעזר בניו למען להודות לא-ל על המקום הקדוש...". על שבר שני נמצאה חקוקה מנורת שבעת הקנים ולידה שופר ולולב. על שבר שלישי בצורת עמוד, שנתגלה בידי יהודי עזה לפני כמאה שנה, חקוקות המילים: "המלאך הגואל אותי מכל רע יזכני לעלות לירושלים".
יחיאל בריל, עורך עיתון `הלבנון`, העיתון העברי הראשון בארץ ישראל, ביקר בעזה בשנת תרמ"ג 1883, והעלה את רשמיו בעיתונו.
"בעברי ברחובות העיר עברתי ברחוב אחד הנקרא `חארת אל יהוד` והכרתי על מזוזות פתחי הבתים המקום אשר מזוזה היתה קבועה בו", כתב שם. "גם ראיתי את המקום אשר עמד שם בית הכנסת של היהודים, ועתה בונים שם נזירי הקתולים בית מקלט להם. בין האבנים שמצאו החופרים לייסד את הבית ראיתי אבן שיש כעין עמוד וחקוקה עליה המילות האלה: `המלאך הגואל אותי מכל רע יזכני לעלות לירושלים`".
על קיומו של העמוד הזה שמע צבי הירשפלד, מייסד המושבה רוחמה שבנגב, וביקש מהכמרים לקנותו. הללו סירבו תחילה ורק אחרי התערבות הקונסול האנגלי ניאותו למוכרו בשתי לירות ארץ ישראליות. הירשפלד הביאו לרוחמה ומשם לראשון-לציון, אלא שאז מת הירשפלד באופן פתאומי ובני משפחתו החליטו לקבוע את העמוד על קברו שבבית העלמין של ראשון-לציון, ושם הוא מוצב עד היום."...
בחצר הכנסייה נתגלו בשלהי המאה ה-19 שברים של סורגים קדומים עשויים שיש. על שבר אחד נמצאה כתובת ביוונית "לשלום יעקב בן אלעזר בניו למען להודות לא-ל על המקום הקדוש...". על שבר שני נמצאה חקוקה מנורת שבעת הקנים ולידה שופר ולולב. על שבר שלישי בצורת עמוד, שנתגלה בידי יהודי עזה לפני כמאה שנה, חקוקות המילים: "המלאך הגואל אותי מכל רע יזכני לעלות לירושלים".
יחיאל בריל, עורך עיתון `הלבנון`, העיתון העברי הראשון בארץ ישראל, ביקר בעזה בשנת תרמ"ג 1883, והעלה את רשמיו בעיתונו.
"בעברי ברחובות העיר עברתי ברחוב אחד הנקרא `חארת אל יהוד` והכרתי על מזוזות פתחי הבתים המקום אשר מזוזה היתה קבועה בו", כתב שם. "גם ראיתי את המקום אשר עמד שם בית הכנסת של היהודים, ועתה בונים שם נזירי הקתולים בית מקלט להם. בין האבנים שמצאו החופרים לייסד את הבית ראיתי אבן שיש כעין עמוד וחקוקה עליה המילות האלה: `המלאך הגואל אותי מכל רע יזכני לעלות לירושלים`".
על קיומו של העמוד הזה שמע צבי הירשפלד, מייסד המושבה רוחמה שבנגב, וביקש מהכמרים לקנותו. הללו סירבו תחילה ורק אחרי התערבות הקונסול האנגלי ניאותו למוכרו בשתי לירות ארץ ישראליות. הירשפלד הביאו לרוחמה ומשם לראשון-לציון, אלא שאז מת הירשפלד באופן פתאומי ובני משפחתו החליטו לקבוע את העמוד על קברו שבבית העלמין של ראשון-לציון, ושם הוא מוצב עד היום."...
קראתי את הכתבה, הסתקרנתי והחלטתי לסוע לבית הקברות ברשל"צ לבדוק..
צלצלתי לחברת קדישא שם נתנו לי הסבר באיזו חלקה ובאיזה גוש עלי לחפש
צלצלתי לחברת קדישא שם נתנו לי הסבר באיזו חלקה ובאיזה גוש עלי לחפש
אך כשהגעתי לבית הקברות הישן, לא נרא סימני חלקות.
ניסיתי לבקש עזרה משני עובדים שפגשתי בסוף בית הקברות, והם הסבירו לי שהחלקה המבוקשת נמצאת ליד הגבעה בסביבה
אבל גם שם לא נראו שורות מצבות שיעזרו למצוא את המיקום.
הגבעה שנמצאת בתחילת בית הקברות היתה מכוסה בקברים ישנים, ואני החלטתי לעלות לחפש אולי במקרה אמצא שם?
הגבעה שנמצאת בתחילת בית הקברות היתה מכוסה בקברים ישנים, ואני החלטתי לעלות לחפש אולי במקרה אמצא שם?
מסתבר שגם על המדרכות וחלק מהמדרגות נצאות מצבות, והיה מאד קשה לעלות,
אבל המאמץ היה שווה, כי לאחר כמה דקות של חיפוש ראיתי מרחוק עמוד שיש
כשהתקרבתי, ראיתי שהזה העמוד המבוקש.
תודה לחברים מפורום טיולים בתפוז שמעשירים ומלמדים כל הזמן דברים מענינים וחדשים (עבורי)
בעבר הייתי במקום ואף צלמתי את המצבה. השנה הגעתי לשם שוב ולא ראיתי את האבן. האם ידוע לך מה קרה?
השבמחק