קיבלתי הזמנה בלתי שיגרתית לתחנת הקמח בציפורי, לחתונה של רוני.
המקום המרשים והדרך היפה אליו סיקרנו אותי לבדוק מהו המקום וכיצד זה הוא משמש כמקום לארועים? האם עבר לידים פרטיות?
וכרגיל האינטרנט עוזר למצוא את המידע הדרוש.
טחנת הקמח שבנחל ציפורי נבנתה לפני כ–130 שנה על ידי דרוזים מקומיים. מאוחר יותר הועבר השטח לכרמליתים וכיום הוא רכוש הוותיקן.
הנזיר
הכרמליתי ז`אן בטיסטה מפרסקטי מן הכרמל, קנה בשנת 1825 את זכויות השימוש
במקום. הוא שיפץ, הקים את אמת-המים מהבריכה העתיקה של עין יבקע והוליכה אל
המבנה הדו-קומתי של הטחנה. בכל קומה של הטחנה נקבעו שני זוגות של ריחיים.
את הטחנה היו מחכירים, ובדרך-כלל מי שהירבה במחיר וזכה להחכיר היתה משפחה
משפרעם, שהיתה טוחנת את תבואותיהם של כל כפריי האזור. כספי ההחכרה נועדו
לשיקום המנזרים הכרמליתיים על הר הכרמל, בסטלה מאריס ובמוחרקה.
טחנות קמח ממונעות שהוקמו בשפרעם ובאבטין, גרמו לסגירת הטחנה. המכונות פורקו המבנה הוזנח. גג הרעפים שלה החל להתפורר, ואת חדריה הפכו קודם לדיר חזירים ואחר כך לדיר עזים
בשנים האחרונות שיפצו את המבנה עומר, יהודית וקני והפכו אותו לביתם.
החלק התחתון של הטחנה הוא השטח הפרטי שלהם.
החלק האמצעי הוא חלל גדול המיועד לסדנאות וללינת קבוצות.
בחלק העליון, שממנו נשקף מרשים
ישנם שלושה חדרים בעלי מרפסת ושירותים משותפים.
החדרים קטנים ומכילים בעיקר מיטה וחלון לנוף.
מזל טוב לרוני ואסף, שבחרו להתחתן במקום המקסים הזה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה