טחינה מכינים מטחינת גרגרי שומשום.
כיום נהוג לטחון את השומשום במכונות משוכללות
אבל מסתבר שהטחינה הנטחנת בין אבנים היא טעימה יותר.
כבר שנים שאני קונה את הטחינה משכם שניתן לאכול אותה במצבה הגולמי אפילו ללא תיבול
השבוע כשטילתי עם אסתר סעד, שיודעת שאני מתעניינת באוכל, היא הראתה לי מקום בו טוחנים שומשום לטחינה, בתוך העיר העתיקה בירושלים.
המקום חיצונית נראה כמו חנות מכולת, ואם לא היו מכוונים אותי ספציפית למקום בספק אם הייתי נכנסת לחנות הזו.
מאחורי הכוך שמשמש כחנות
ישנו חדר
על בד גדול שמונח על הרצפה היה השומשום
את השומשום קולים בתנור
בתנור הראשון קולים קליה ראשונה שבעיקר מיבשת את המים שבשומשום
ואז מעבירים לתנור השני לקליה נוספת
יש שני מוצרים שמכינים במקום הזה, האחד טחינה, ואז קולים את השומשום מעט שישאר בהיר.
והשני שמן שומשום, ואז קולים את השומשום עד שמשחים. והם קוראים לזה שומשום אדום
ביום שצילמתי טחנו שומשום אדום
גרגרי השומשום שנטחנים נאספים מסביב לאבני הריחים ומשם בצינורית מועברים למיכלים גדולים.
את הטחינה מעבירים למיכל, וכשרציתי לקנות טחינה, העבירו מהמיכל ישירות לקופסא.
.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה