האוכל הגאורגי גרם לי להפתעה נעימה. לא הכרתי אותו, ומעט המאכלים שהכרתי לא ידעתי לשייך אותם לגאורגיה.
ביום הראשון בארוחת הצהרים נפגשתי לראשונה עם החצ`פורי
שאחר כך ליוותה אותנו כמעט בכל ארוחה.
חַצַ`פוּרי
הוא מעין פשטידה אפויה או מטוגנת, שבתוכה מילוי מגבינה ברוב המקרים. טעמנו
גם עם מילוי של שעועית חומה.את החצפורי מחלקים למשולשים, מנות גדולות
ונדיבות.
באחד הימים נכנסתי למטבח של מסעדה קטנה. הראתי את המצלמה שלי וניסיתי לשאול אם אני יכולה להכנס לצלם.
קיבלו אותי בחיוך והזמינו אותי להכנס.
במטבח היו שלושה גברים `גדולים`, ושתי מלצריות.
אני ישר הסתכלתי על מכונת הרידוד שבה הבנתי מכינים את : חַצַ`פוּרי
אחד מהם הביא עגבניות פרס אותן וזרה קצת מלח (אני חשבתי שהוא מכין סלט).
השני הביא ארבע כוסות וכד יין. הוא מזג את היין והגיש לי כוס אחת.
שלושתם
הרימו כוסית לחיים, ואני לקחתי לגימה קטנה (לא רגילה לשתות על בטן ריקה),
אבל אחד מהם עשה לי סימן והראה לי לשתות לאט ובלי הפסקה.
ניסיתי
לעצור אחרי חצי כוס (כבר דמיינתי אייך אשן טוב בהמשך הנסיעה באוטובוס) אבל
זה לא עזר, הגישו לי עגבניה חתוכה וכמה דגיגונים, ולבסוף סימתי את כוס
היין.
ויכולתי לחזור לשולחן לאכול עם שאר חברי הקבוצה.
מתכון חצפורי עם ננה ממסעדת ננוצקה בתל אביב
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה