יוני דואר בשרות הצבא

יונה ונער, ספר של מאיר שלו מספר את סיפורו של  פלמחאי שטיפל ביוני דואר בזמן המלחמה.

כך נחשפתי לראשונה לסיפורן של יוני הדואר בשרות הצבא.
במהלך סיור בגבעת ברנר

עם אבישי מפורום טיולים, שמעתי על  היונאים ויוני הדואר.

יוני הדואר זו יונה שיש לה תכונה בולטת של היכולת לחזור מכל מקום לבית שבו היא גדלה
בתוספת אימון יוצר אפשרות ליונת דואר.
היונה יודעת רק לחזור למקום שבו גדלה, אי אפשר לשלוח אותה למקומות שונים. אם מחזיקים אותה במקום מסוים הרבה זמן היא מתבייתת על המקום החדש ולכן נהגו להחליף בניהם כל כמה זמן.

היונים יכולות לשאת הודעות - שנכתבות פעמים רבות על נייר סיגריה - בשפופרת קטנה שמוצמדת לרגל אחת, ונקראה יונוגרמה.

מערכת יוני הדואר בישראל הוקמה משלושה מוקדים עיקרים

בירושלים על ידי שוטר במשטרה הבריטית בשם אברהם עץ הדר שהתענין בנושא באופן אישי. הוא הציע להגנה את נושא יוני הדואר, וב 1938-9 הוא שיכנע לעשות נסיון, לקחו יונת דואר שלו מירושלים, לתל אביב
גלילי כתב על היונוגרמה "וקרב רחוקים" ובן גוריון שלח את היונה אחרי 45 דקות קיבלו אישור מירושלים שהיונה הגיעה.
לאחר ההצלחה בן גוריון מצא כסף לנושא, עץ הדר הצליח לגייס כסף נוסף בקונגרס הציוני ומשם נסע לבלגיה והביא 144 יונים בלגיות והן היוו את גרעין הרביה.

בתל אביב היה צ`רלי שהיה ממונה על תקשורת ראיה, והוא מונה על התא בתל  אביב

הפלמ"ח היה השלישי שהקים לפחות 68 שובכים במערכת התקשורת של הצבא רובם בקיבוצים ויחד יצרו רשת מסועפת של תקשורת בארץ, הוקמו קורסים ליונאים בארץ.

בגבעת ברנר, היה שובך יוני דואר של ההגנה שכנראה היה ממוקם ליד המקלחת הציבורית

מתוך יונה ונער; "השניים התחילו טורחים על משהו שבתחילה נדמה לארגז ענקים או לצריף קטן מידות,שבכתליו פתחים בכל מיני גבהים וגדלים ואדם יכול לנוע בחללו פרוש ידיים וזקוף. במהרה נבראו בו גם תאים פנימיים, מדפים חיצוניים, חלונות מרושתים שכנפי עץ חופות עליהם, ודלת רשת שמעבר לה דלת לוחות אטומה......אחר כך נתנו לנגר את ה"לוכד"-מערכת של סורגי מתכת דקים, מתנודדים על ציר משותף, שאפשר לקבוע את כיוון הפתיחה שלהם: רק כלפי חוץ,רק כלפי פנים,לשני הכוונים או אף לא לאחד מהם.(עמ` 75,77)

 

המבנה שראינו בגבעת ברנר אינו השובך של ההגנה, אלא שובך צה"לי. בשנותיה הראשונות של המדינה, שירתו , בחיל הקשר של צהל,יוני דואר, כהמשך של רשת הקשר של ההגנה, וכאן היה השובך הראשי שלהם. השובך התקיים עד 1954, שנה בה פורקה יחידת היונים

24 תאים בנוים מבטונדה

יש צירים כדי לאפשר לכלוא את היונים.

לכל תא היה המספור שלו

מעל לתאים היה חלון רשת

דלת כניסה מרושתת

הלוכד - מתקן מפח, שחלקו בולט החוצה וחלקו בולט פנימה.

סידרה של סורגים עם צירים שניתן היה לשלוט אם לאפשר להכנס, או לצאת מהכלוב, או בו זמנית להכנס ולצאת או בכלל למנוע כניסה או יציאה מהכלוב. כך גם יכלו למנוע כניסה של עופות אחרים לכלוב.
ככה נעשה המיון עם יונים שחזרו מטיסה, היו מורידים את ההודעות, וגם היו מקבלות אוכל משובח, צ`יפרו אותן בזרעים של חשיש (פרג)

מנחת, היונה נוחתת מהטיסה על המשטח ונכנסת ללוכד ושם מטפלים בה.

ישנו חדר קטן יותר, חדר האיזולציה, יונה חולה עברה לבידוד

היונים עברו טיפול רפואי קפדני .

בחדר האחרון נמצאים שני דרגשים, זה חדר יונאי, כאן גרו המטפלים של היונים.

היו מאמנים את היונים וכל יום הוציאה אותם פעמים למעוף.

כדי שידעו לחזור לשובך, וגם אימון גופני שיוכלו לחזור ממרחק הביתה.

באימון היונים השתמשו בשני דגלים צבעןניים

הדגל הלבן סימן שהן יכולות לעוף

והסימן השני הכחול היה כדי שיחזרו

מתוך יונה ונער: "...פתחה את חלונותיו לרווחה,גרשה את היונים החוצה בנפנופים של דגל לבן...  ...כשבקשו לשוב...ואחרי רבע שעה החליפה אותו בדגל כחול....במהרה למדו היונים את לובן ההמראה ואת כחול הנחיתה...." (עמ` 85 )

זהו חדר הבידוד שבו אושפזו יונים חולות

גם למאיר שלו יש מה לומר על אישפוז יונים::

"בשלושת הימים הראשונים החזיקה מרים את יוניה סגורות בשובך החדש. האכילה אותן בשעות קבועות,בודדה שתי יונים חולות....." (עמ`82)

מתוך יונה ונער:"...אלה נסעו לחולדה והם יצאו לגבעת ברנר דרך השדות. שמעון, היונאי של גבעת ברנר, שמח לקראת הילדה.."

(עמ` 236 )

קטע מיונה ונער של שלו

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3220151,00.html

הרצל חקק על יוני דואר
http://www.news1.co.il/Archive/003-D-23219-00.html?tag=05-16-39