מדרכות תמרורים ומעברי חציה ביפן

היפנים הצליחו להפתיע אותי ברמות שלא שיערתי, באסתטיקה ביופי, בסדר בנקיון, באוכל, ביחס לתיירים...
תראו איך נקי ליד מכונות לממכר שתיה,

 

והפחים ליד מכונות השתיה (בשאר המקומות אין פחי אשפה ואת הליכלוך לוקחים הביתה)

 

כך נראה חדר אשפה באחד הבנינים שעברתי לידו

אבל אחד הדברים שמאד הרשימו אותי הוא היחס לנגישות לבעלי צרכים אחרים.

זה התחיל במדרכות שלאורכן היו סימונים צהובים בולטים, שרק לאחר זמן מה נודע לי שזה עבור עיוורים, כדי שידעו ללכת. בכל צומת או פניה הסימון על המדרכה משתנה מפסים לעיגולים וממשיך עד לשפת המדרכה.

גם הרמזורים ברוב המקומות משמיעים קולות, אני שמעתי קולות של ציפורים, והיו ציפצופים שונים למעברים לאורך וצפצופים למעברים לרוחב, כך שהעיוורים יוכלו לדעת ולא יתבבלו.

ואם מעברי חציה, אז תראו כמה אנשים עוברים בו זמנית במעבר החציה בשיבויה שבטוקיו

 

אם דיברנו על מדרכות, אז מביאה כמה דוגמאת לכיסויי ביוב מיוחדים שנתקלתי בהם ברחובות.

 

בבתי המלון נתקלתי בשתי סדרות של לחצנים ליד המעליות, לעלות ולרדת
האחת מוקמה רגיל בגובה של בני אדם ממוצעים, והשניה מוקמה נמוך יותר, עבור אנשים היושבים בכסאות גלגלים.

 

ובשרותים הציבורים יש כיור נמוך לאנשים על כסא גלגלים

 

ואם שרותים ציבורים, אז תסתכלו על הניאגרה שמצד שמאל. כשמורידים את המים נפתח כיור בו רוחצים את הידים והמים משמשים לפעם הבאה שצריך להוריד מים.

 

וליד המושב המחומם של האסלה יש מגוון כפתורים, לרחיצה, ליבוש, לשליטה בלחץ המים ובחום.. 

אם מצא חן בעניכם, לחצו על it