את ביקר הכרתי בפורם אוכל. נפגשנו בכמה ארוחת, החלפנו מתכונים, היינו בצוות יחד...בשנה האחרונה התחלנו גם לטייל יחד מידי פעם.
לפני כחצי שנה, באחד הטיולים בירושלים, סיפר לי `ביקר` על האוכל שאמא שלו מכינה. למרות שהייתי אחרי ארוחת צהרים בעיר העתיקה, רק למשמע האוכל עלה ריר בפי.
מאז כמה פעמים ש`ביקר` מנסה להזמין אותי לארוחת צהרים אצל אמא שלו, אבל בחודשים האחרונים של פריחת האביב כמעט ולא היתה לי דקה פנויה, ובכל פעם הענין נדחה.
היום סוף סוף הגעתי, טעמתי, אכלתי, התמלאתי עד שלא יכולתי לזוז, ונהניתי כל כך.
למרות הסיפורים והציפיה מראש, האוכל פשוט היה מעולה.
אז מה היה לנו
על השולחן שמו 2 פוקצות של הטריפוליטאים שנקראות פטרה
היו טעימות מאד, ואני לא צילמתי, (אין הסבר משכנע, או אולי רצון לחזור פעם נוספת)
מנה של חרימה מדג מוסר ים ולידו ביצה קשה מטוגנת, כל זה ברוטב אדום חריף ומאד טעים שאכלתי עם ה`פוקצות`.
וכך נראתה הצלחת של שכנתי לארוחה
אחר כך צלחת עמוסה בקוסקוס (שתובל עם בהרט) עם רוטב ירוק ובשר
שנקרא טבחה בסלק, תבשיל של מנגולד,שעועית בשר אדום של עגל מחוזק ברגל של פרה
הקוסקוס היה עדין מאד, גרגרים קטנטנים וכל כך אוורירי, פשוט מאלף, הקוסקוס הכי טעים שאכלתי,
כשכמעט סימתי את המנה הענקית של הקוסקוס הוסיפו לי את הצ`רשי, שזה תבשיל של דלעת וגזר קצת חריף וטעים מאד. הירקות התבשלו בטבחה בלחמס (טבחה של חומוס) ואז רוסקו במזלג עם תבלינים. את הצ`רשי אוכלים ביחד עם הקוסקוס האדום ועם הרוטב שהתבשלו בו הירקות שלו
חשבתי שאני לא יכולה יותר להכניס כלום לפה, אבל אז הגיע קציצה ענקית – קוקלה, שעשויה מבשר טחון ובשר קצוץ, פטרוזיליה, כוזברה וקמח מצה ובטח עוד דברים טעימים שאני לא זוכרת.
לדברי אמא של ביקר, הבשר הקצוץ מעניק לקוקלה את האווריריות שלו.
חשבתי שאני לא יכולה לאכול? אבל סימתי גם את הקוקלה
ואז הגיעה ספרה, עוגת סולת ולמעלה שומשום, גם היא אוורירית וטעימה מאד.
שתינו רוזטה, כמובן תוצרת בית (גם אותה לצערי שכחתי לצלם)
ואכלנו חמוצים טעימים שנקראים מסיר.
זו היתה ארוחה שלא שוכחים.
תודה לביקר שהזמין, ולאמא שבישלה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה