יום שני, 23 במרץ 2015

בורות לוץ

מקום לדאגה, יונתן גפן
 
בקצה השמיים ובסוף המדבר
יש מקום רחוק מלא פרחי בר
מקום קטן, עלוב ומשוגע
מקום רחוק, מקום לדאגה.

אומרים שם מה שיקרה
וחושבים על כל מה שקרה.
אלוהים שם יושב ורואה
ושומר על כל מה שברא.

אסור לקטוף את פרחי הגן
אסור לקטוף את פרחי הגן
ודואג, ודואג נורא


 בורות לוץ הם מאתרי הפריחה היפים בנגב, ואני משתדלת להגיע כל שנה להנות מהפריחה באזור. השנה בשל הגשמים המרובים יחסית הפריחה שופעת, וגם הצלחתי להגיע בזמן הקצר שבו פורח הצבעוני הססגוני.
 


מהחניון  יוצא שביל טבעתי מסומן אדום לכיוון צפון. כעבור כ-200 מטר מגיעים לבור לוץ, שהוא חלק ממערך שלם של בורות מים הפזורים ברחבי האזור.
הירק שבשולי הבור (קנה מצוי וסוף מצרי) מעיד על הלחות הנשמרת כאן לאורך כל השנה. קרקעית הבור עשויה סלע חוואר צהוב-אפרפר ואטים למים.
לא יודעים בוודאות מתי נחפרו הבורות, אך מקובל לראותם כחלק ממאחזי ההתיישבות של מלכי יהודה במאות השמינית והתשיעית לפנה"ס.
 
לאורך הדרך נראו פרחים רבים



משטחים של פריחה לבנה


עריוני צהוב

זהבית


קרקש צהוב
 

קדד
 

הרדופנון
 

מרווה
  

פרי של זמזומית המדבר
 

וניצן של זומזומית המדבר

ערטנית השדות
 

שדה ערטניות לפני בורות לוץ

שמשון השלחופית במגוון צבעיי סגול וורוד



בקצה הצפוני של השלוחה ניצבת חורבה קטנה בשם הבית הנבטי,
מהחורבה ממשיך השביל מזרחה לעבר ערוץ הנחל, לאלה אטלנטית מרשימה מאוד בגודלה ובמיקומה שבלב המדבר
 



עפץ על האלה


מידע מעודכן על הפריחה אפשר לקבל במרכז המבקרים מצפה רמון (טל 08-6588691. )

 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה