עלייה לרגל להר גריזים
הוזמנתי להיות נוכחת בטקס העליה לרגל של השומרונים להר גריזים.
השומרונים
היו עם נרדף במשך מאות בשנים, ולכן טקסיהם נערכו תמיד בשעות החשכה, שלא
לעורר את זעם השכנים. השומרונים שומרים על מנהג זה עד היום.
בשעה אחת וחצי לפנות בוקר כבר הייתי בשכונת השומרונים בחולון.
מסביב ניכרה תכונה רבה
הכל היה מואר, ושמעו אנשים מדברים מכל הבתים.
כמה דקות לפני השעה שתים החלו לצאת מכל בית הגברים של המשפחה,
כשמדובר מהילדים הצעירים ביותר ועד בני המשפחה המבוגרים.
הנשים
ברובן לא נסעו להר גריזים, המעטות שהצטרפו לנסיעה היו כאלו שבנות משפחתן
נמצאים קבוע על ההר וניצלו את ההזדמנות להגיע ולהיות איתם.
ארבעה אוטובוסים הוזמנו כדי לקחת את כולם להר גריזים, אוטובוס לכל בית אב.
האוטובוסים הגיעו עד לפתחו של בית הכנסת,
בית הכנסת השומרוני שונה מבית הכנסת היהודי, אין בו כסאות או ספסלים, ורוב האנשים יושבים על השטיחים
מי שמתקשה מביא כסא מהבית.
התפילה נמשכה עד אחרי השעה שלוש, כשכל הנוכחים שרים את התפילה במנגינות מיוחדות ונעימות.
לאחר התפילה בבית הכנסת יוצאת תהלוכה כשבראשה צועד הכהן עם ספר התורה עטוף בבד ירוק
ואחריה שאר השומרונים לבושים בטלית הלבנה
הטלית של השומרונים היא מעין בגד לבן הנלבש מעל לבגדים
השירה עולה להר גריזים
שכולו חשוך עדין
וכחצי שעה לפני הזריחה מתחיל הטקס, בו סובבים השומרונים על ההר ועוצרים ב`גבעת עולם`
מזבח אדם, מזבח יצחק שם על פי האמונה השומרונית עקד אברהם את יצחק בנו, ומזבח נח.
התהלוכה היורדת כשכולם שרים את שירת הים, מש ממחישה את יציאת מצרים
הכהן עומד עם ספר התורה על `המזבח` ומניף אותו למעלה
התהלוכה כשכולם לבושים לבן, באור הזריחה, כשהכל מלווה בשירה וניגונים מרגשת מאד
בטקס שותפים גם הילדים, באופן פעיל
מורידים את כיסוי הבד מעל לספר התורה
כשמסתימת התהלוכה ושירת הים
מתחלקים השומרונים לשתי קבוצות
העומדות משני צידי הדרך
וכאן משחזרים את מתן תורה
הם שרים שיר בן 22 בתים כשכל פעם קבוצה אחרת שרה.
חוזרים ל `גבעת עולם`, לשם נכנסים ללא נעלים
כשמסתיימת התפילה השומרונים מחגגים,
כלומר נושקים איש לכתף רעו, ואם הוא בן משפחה קרוב אז מנשקים על הלחי
כאן מסתיים הטקס
וכולם יורדים לשכונה, ונכנסים לבקר בסוכות ולברך את בני המשפחה והחברים.
ארבעה כובעים מאפינים את השומרונים
רובם חובשים תרבושים אדומים
לחלקם
על התרבוש האדום ישנו בד נוסף העוטף אותו, זה סימן שהחובש אותו הוסמך כל
ידי כוהני הדת. כלומר עבר אישור של הכוהנים על הידע שלו במנהגי השומרונים
ובעניני הדת.
הכהנים חובשים מצנפות לבנות
וישנם
החובשים כובעים שטוחים שחורים, רובם מהשומרונים החולונים, אשר מסרבים
ללבוש את התרבוש האדום, כי התרבושים הגיעו עם הכיבוש של הטורקים. באותה
תקופה הטורקים אילצו את השומרונים לחבוש תרבוש ירוק כדי להבדיל אותם משאר
האוכלוסיה, ובכדי לדעת בשעת צרה שהם אינם טורקים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה