יצאתי לפגישה עם ניבתן

ירדנו מהאוניה עם זודיאקים (כמובן) ושטנו לעבר החוף.

לפני שיצאנו לזודיקים, יצאה משלחת חלוץ מצוות האוניה לבדוק אם אין דובים על החוף.
צוות החלוץ סימן בדגלים את המסלול

 ועמדו בכמה נקודות תצפית, עם נשק, לשמור שלא יגיעו דובים ויסכנו את המטיילים.

ירדנו במפרץ הקסום 

וטיפסנו אל גבעה

בדרכנו אל החוף שם היתה שרועה קבוצת ניבתנים זכרים , גדולים ומגושמים

הניבים הגדולים עוזרים להם לטפס על הקרחון או על החוף, 

וגם למלחמה בזכרים אחרים במטרה להשתלט על קבוצת הנקבות

לניבתן יש שכבת שומן עבה מתחת לעורו, ובגללה הוא ניצוד בעבר בכמויות גדולות.
אנשים ניצלו את השומן לחימום, מאור וגם למאכל.

הניבתנים מחלקים את זמנם חצי במים, ואת המחצית השנייה על החוף ובין הקרחונים, שם הם מתאספים בעדרים גדולים.

הניבתן חי כ-50 שנה.

הניבתנים חסרי אפרכסות כמו כלבי ים
ובעלי סניפירים האחוריים שיכולים להתקפל קדימה כמו דובי ים

באזור הצוואר יש לניבתן שלפוחית ציפה שעוזרת להם לצוף במים
וגם להזדווג בצורה אנכית כשהם עומדים אחד מול השני.

לזכרים יש עצם באיבר המין שאורכה כ 65 סמ'

בפעם אחרת כששטנו בזודיאק ראינו קבוצת ניבתנים שרועה על החוף

ושנים מתקרבים אל המים