יצאתי לפגישה עם ניבתן

ירדנו מהאוניה עם זודיאקים (כמובן) ושטנו לעבר החוף.

לפני שיצאנו לזודיקים, יצאה משלחת חלוץ מצוות האוניה לבדוק אם אין דובים על החוף.
צוות החלוץ סימן בדגלים את המסלול

 ועמדו בכמה נקודות תצפית, עם נשק, לשמור שלא יגיעו דובים ויסכנו את המטיילים.

ירדנו במפרץ הקסום 

וטיפסנו אל גבעה

בדרכנו אל החוף שם היתה שרועה קבוצת ניבתנים זכרים , גדולים ומגושמים

הניבים הגדולים עוזרים להם לטפס על הקרחון או על החוף, 

וגם למלחמה בזכרים אחרים במטרה להשתלט על קבוצת הנקבות

לניבתן יש שכבת שומן עבה מתחת לעורו, ובגללה הוא ניצוד בעבר בכמויות גדולות.
אנשים ניצלו את השומן לחימום, מאור וגם למאכל.

הניבתנים מחלקים את זמנם חצי במים, ואת המחצית השנייה על החוף ובין הקרחונים, שם הם מתאספים בעדרים גדולים.

הניבתן חי כ-50 שנה.

הניבתנים חסרי אפרכסות כמו כלבי ים
ובעלי סניפירים האחוריים שיכולים להתקפל קדימה כמו דובי ים

באזור הצוואר יש לניבתן שלפוחית ציפה שעוזרת להם לצוף במים
וגם להזדווג בצורה אנכית כשהם עומדים אחד מול השני.

לזכרים יש עצם באיבר המין שאורכה כ 65 סמ'

בפעם אחרת כששטנו בזודיאק ראינו קבוצת ניבתנים שרועה על החוף

ושנים מתקרבים אל המים

יצאתי למסע על האוניה expedition

השייט על האוניה expedition, ספינת משלחת עמידה לקרח, היה מיוחד במינו
הקומה התחתונה של האוניה נקראת 'חדר בוץ' משם ולשם מגיעים מסירות הזודיאק

לכל אחד יש על הכרטיס האישי את מיקומו בחדר בוץ
בכל פעם שיוצאים לזודיאק או חוזרים מעבירים את הכרטיס המגנטי האישי על מנת שהצוות יוכל לדעת שכולם חזרו לספינה.

ביציאה ובחזרה לאוניה טובלים את המגפים בחומר חיטוי כדאי למנוע זיהום או העברת חומרים מאתר אחד בו ביקרנו לשני

שם משאירים את המגפים המיוחדות שהושאלו לנו, ואת מכנסי הסערה.

בקומה מעל שנקראת 3 נמצאים מרבית חדרי המגורים
מצד אחד החדרים הזוגיים ומהצד השני האי-זוגיים
אל המסדרון הזוגי שבו היה חדרנו נכנסים על ידי לחיצת כפתור הפותחת אוטומטית את הדלת.

החדר נעים ופונקציונלי, היה מספיק מקום לשתינו, עם מזוודות פתוחות, בלי להרגיש צפיפות, וגם לארח חברים.
את החדר מנקים ומסדרים פעמים ביום

בין הקומות השונות מדרגות די צרות, בהן עולים ויורדים במהלך היום

קצת כושר בכל זאת צריך לעשות J (השעון שלי שגם סופר צעדים ומדרגות אמר שעליתי ביום הראשון 23 קומות, אבל בסיכום השבועי טען שלא הלכתי מספיק)

מתקנים למילוי מים חמים/קרים בבקבוקים רב פעמיים שקיבלנו, על מנת לא להשתמש בבקבוקי פלסטיק, ולשמור על הסביבה.

 בקומה הרביעית
מזכירות

חדר ההתכנסות עם מסך גדול לצפיה במצגות, ומסכי טלויזיה נוספים במספר מוקדים
מערכת הגברה טובה

בר משקאות, וסלסלת פירות חופשית למטיילים
(המקום נראה שומם, כי אני צילמתי בחמש בבוקר כשאנשים נורמלים עדין ישנים)

עמדת קפה / תה פעילה 24 שעות, בשעות אחר הצהרים היה שולחן נוסף עם עוגות וסנדוויצים שלא צילמתי (אולי בגלל הנסיון שלי לברוח ממאפים) 

יש גם ספריה עם ספרים מרתקים.
אהבתי במיוחד את מדף ספרי הטבע עם צילומים מדהימים

חדר מחשבים ועמדת טלפון לוויני

אולם המקום שאהבתי במיוחד היה חלונות התצפית אליהם הייתי יוצאת בחמש בבוקר מהחדר כדי לראות היכן אנו נמצאים, לשבת ולספוג את השלווה, השקט, הרוגע והעוצמה של הטבע.

מקומה זו ניתן גם לצאת לסיפון לצפות בנוף ובבעלי החיים

בקומה חמישית נמצא חדר האוכל

בכניסות לחדר האוכל ובעוד מספר מקומות על האוניה, מתקן עם ג'ל אלכוהולי לשטיפת ידים

 שלוש פעמים ביום אכלנו בו ארוחת מגוונות, כל פעם תבשילים ממקומות וארצות שונות על הגלובוס
אפילו פלאפל היה באחד הימים.

בין הארוחות היו מידי פעם הפתעות
שוקו חם עם קצפת וליקר כשצפינו בדובים והיה קר על הסיפון
או גלידה בגביע...
לפנק... לפנק...

בקומה השישית היה בר נוסף בו היתה פעילות בעיקר בלילה, ותזמורת מצוות האוניה ניגנה שם

גם מקומה זו ניתן לצאת לסיפון לצפיה בנוף ובעלי החיים
וביום שמש לשבת על הסיפון

בקומה השביעית נמצא חדר הפיקוד של האוניה אליו נכנסו מידי פעם
וכן ספינות ההצלה, והזודיאקים בהם יצאנו לחקור מקרוב את האזור.

את הזודיאקים היו מורידים עם מנוף לים. צוות ראשון היה יוצא לסקור את השטח ולוודא שאין דובים באזור, ואז היו מודיעים בכריזה באיזה שעה כל קבוצה יורדת לחדר הבוץ להתארגן לירידה.

אבל הדבר החשוב ביותר על האוניה היה הצוות
צוות שהגיע מ 16 מדינות, עובדים יחד בצורה נפלאה ונעימה
דאגו כל יום לסכם את מה שראינו, ולעדכן על התוכניות האפשריות ליום שלמחרת.
הם העביר הכל בעזרת מצגות מעניינות, 

ובין הארוחות והירידות עם הזודיקים נתנו גם הרצאות מעמיקות יותר.

על לוחות המודעות שבאוניה ניתן היה לקבל מידע רב
מפה בה סומן כל יום המסלול שעשינו

ומסך עליו הוקרן מיקומנו המדויק בכל רגע נתון (מעיין וויז של אוניות :) )

תמונות והסברים על בעלי החיים והצמחים שראינו, זה נפלא כי אפשר היה לצלם ולהמשיך לקרוא וללמוד בבית

וזה בנוסף לספר שקיבלנו מתנה עם מידע על בעלי החיים והצמחים המאפיינים ת המקום

תפריט הארוחות, תחזית מזג אויר...

לא היה רגע דל באוניה, והכל נעשה בחשיבה ותכנון רב

כדי לגרום לנו המטיילים הנאה, למידה וחוויה