ביקרתי בעיר נצרת והלכתי לבדוק פסל, שנאמר לי שנמצא בחצר ביתו של נג`יב נופי.
בעלת הבית התנצלה שבעלה איננו, אבל יצאה וסיפרה קצת על הפסל.
ועל הפסל נג`יב נופי שפיסל את הפסל החדש של אליהו הנמצא במוחרקה
כשחזרתי הביתה נכנסתי לויקיפדיה לקרוא על הפסל
והנה הסבר מפורט
איך הגיע פסלו של אליהו מהמוחרקה, לחצר פרטית בנצרת
פסל אליהו הניצב בחצר אינו הפסל המקורי. הפסל הראשון היה מעשה ידיו של נזיר כרמליתי, מבוואריה והוא הובא לארץ בשלהי שנת 1914 ביזמת האב סיריל שהיה ראש המסדר בכרמל בשנים 1905-1919. ואכן, הפסל המצוי היום בנצרת, עשוי מאבן חול צהבהבת וגסת גרגר, מהסוג ממנו בנויים בית העיר מינכן בבוואריה[2].
בעודו מונח באריזתו, פרצה מלחמת העולם הראשונה וחיילים טורקים שערכו פשיטת שוד על המנזר, פרצו אז הארגז בתקווה למצוא בו מטמון. משנתאכזבו, כרתו בזעמם את ראש הפסל ואת ידו הימנית שולפת החרב. הראש הוטל לבור המים הסמוך. לאחר המלחמה הועלה הראש מהבור והושב על כנו אולם היד הקטועה לא נמצאה. ותיקי המטיילים זוכרים את הפסל המקורי שעמד בתוך חורשה מחוץ לחצר המנזר.
אליהו פוסל כשראשו שמוט בעצב על חזהו, כאילו הוא בוש במעשהו. ידו הימנית אוחזת בחרב שמוטה. חוקר ארץ ישראל יהודה זיו סבור כי התנוחה ביטאה חרטה וצער על תוכחת ה`: "לֹא בָרוּחַ ה`... לֹא בָרַעַשׁ ה`... לֹא בָאֵשׁ ה` ...(כי אם) בקוֹל דְּמָמָה דַקָּה". [3] לפי תפיסת עולמה של היהדות.
שתי אגדות עם קשורות אל פסל זה. תחילה ייחסו את קטיעת היד לנפוליאון בונפרטה בעת המצור על עכו ב-1799 וכן גם לקאוקג`י בעת קרב משמר העמק. לפי האגדה האמינו השניים כי כל עוד יניף אליהו את החרב הם לא יצליחו במלחמתם, ולפיכך שלחו חיילים לקטוע את היד. אולם אלה רק אגדות משום שבתקופת מצור נפוליאון על עכו טרם נוצר הפסל ובעת קרב משמר העמק הייתה היד קטועה מזמן.
בשנת 1964 או 1958 [4] הוצב בחצר המנזר פסל חדש של אליהו מעשה ידיו של הפסל הנצרתי נג`יב נופי. הפסל הישן הועבר אל חצר ביתו של הפסל בנצרת. נופי פיסל את אליהו לפי התפיסה הרווחת בנצרות, והוא מתארו כנביא לוחם הכופה את האמונה הדתית באמצעות חרב שלופה נוטפת דם שהוא נושא בידו המונפת ורגלו נשענת על הראש הכרות של אחד מנביאי הבעל.
בעלת הבית התנצלה שבעלה איננו, אבל יצאה וסיפרה קצת על הפסל.
ועל הפסל נג`יב נופי שפיסל את הפסל החדש של אליהו הנמצא במוחרקה
כשחזרתי הביתה נכנסתי לויקיפדיה לקרוא על הפסל
והנה הסבר מפורט
איך הגיע פסלו של אליהו מהמוחרקה, לחצר פרטית בנצרת
פסל אליהו הניצב בחצר אינו הפסל המקורי. הפסל הראשון היה מעשה ידיו של נזיר כרמליתי, מבוואריה והוא הובא לארץ בשלהי שנת 1914 ביזמת האב סיריל שהיה ראש המסדר בכרמל בשנים 1905-1919. ואכן, הפסל המצוי היום בנצרת, עשוי מאבן חול צהבהבת וגסת גרגר, מהסוג ממנו בנויים בית העיר מינכן בבוואריה[2].
בעודו מונח באריזתו, פרצה מלחמת העולם הראשונה וחיילים טורקים שערכו פשיטת שוד על המנזר, פרצו אז הארגז בתקווה למצוא בו מטמון. משנתאכזבו, כרתו בזעמם את ראש הפסל ואת ידו הימנית שולפת החרב. הראש הוטל לבור המים הסמוך. לאחר המלחמה הועלה הראש מהבור והושב על כנו אולם היד הקטועה לא נמצאה. ותיקי המטיילים זוכרים את הפסל המקורי שעמד בתוך חורשה מחוץ לחצר המנזר.
אליהו פוסל כשראשו שמוט בעצב על חזהו, כאילו הוא בוש במעשהו. ידו הימנית אוחזת בחרב שמוטה. חוקר ארץ ישראל יהודה זיו סבור כי התנוחה ביטאה חרטה וצער על תוכחת ה`: "לֹא בָרוּחַ ה`... לֹא בָרַעַשׁ ה`... לֹא בָאֵשׁ ה` ...(כי אם) בקוֹל דְּמָמָה דַקָּה". [3] לפי תפיסת עולמה של היהדות.
שתי אגדות עם קשורות אל פסל זה. תחילה ייחסו את קטיעת היד לנפוליאון בונפרטה בעת המצור על עכו ב-1799 וכן גם לקאוקג`י בעת קרב משמר העמק. לפי האגדה האמינו השניים כי כל עוד יניף אליהו את החרב הם לא יצליחו במלחמתם, ולפיכך שלחו חיילים לקטוע את היד. אולם אלה רק אגדות משום שבתקופת מצור נפוליאון על עכו טרם נוצר הפסל ובעת קרב משמר העמק הייתה היד קטועה מזמן.
בשנת 1964 או 1958 [4] הוצב בחצר המנזר פסל חדש של אליהו מעשה ידיו של הפסל הנצרתי נג`יב נופי. הפסל הישן הועבר אל חצר ביתו של הפסל בנצרת. נופי פיסל את אליהו לפי התפיסה הרווחת בנצרות, והוא מתארו כנביא לוחם הכופה את האמונה הדתית באמצעות חרב שלופה נוטפת דם שהוא נושא בידו המונפת ורגלו נשענת על הראש הכרות של אחד מנביאי הבעל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה