לפני אלפי שנים היה ים המלח בעל שיפוע חד יותר מאשר היום. במהלך מספר שנים שחונות ירד מפלס המים, והתחילה להצטבר שכבה עבה של מלח, כשמונה מטרים גובה. הנמצאת בעומק של בין 20 ל-50 מטרים
ישנן שכבות נוספות של קרקע, ולעיתים שכבה דקה של גיר

לפי
מדידות מפלס ים המלח המתקימות מאז 1900, רומו המירבי של ים המלח היה בשנת
1930, אז הוא יהיה 390- ואילו היום רומו המירבי הוא 420-.


בשנים האחרונות מתייבש ים-המלח, ומים תהום מתוקים שזורמים לים המלח נכנסים ללשכבת המים המלוחים. האיזון נשבר ואז האדמה שמעל למלח, נשארת ללא תמיכה והיא קורסת. ניתן לראות שהקריסה של הבולענים משאירה דפנות משופעים כמו של חרוט



הבולען נוצר בפתאומיות ובתהליך של קריסה.
הבולענים נמצאים כמעט לכל אורך החוף הישראלי של ים המלח

כאשר ישנם אזורים בהם נפערו בולענים בודדים

ואזורים נוספים בהם נפערו מספר בולענים קרובים אחד לשני


ישנם הנפערים על קו החוף,

ואף מתחת לפני המים.

חוקרי המכון הגיאולוגי שבדקו את אזור ים המלח סימנו אזורים המועדים יותר להתפתחות של בולענים.

תופעת הבולענים גרמה לנזקים כבדים ברכוש, בניהם סגירת אתרי תיירות כמו אתר הקמפינג בחוף עין גדי,


סגירת שטחי חקלאות (המטע תמרים של עין גדי), והקפאת פרויקטים תירותיים.
רצפת מלח קשיחה, ליד מרחצאות הגופרית של עין גדי



הפס הירוק ברקע על הגבעה, , קיבוץ עין גדי

עוד תמונות על בצלי גיר, ובולענים ניתן לראות כאן

הזהרה:
אזור הבולענים לא מיועד לטיולים לבד. אני סיירתי עם זבו, מדריך מקיבוץ עין
גדי, שמכיר את האזור, וגם יידע מראש לאן אנחנו הולכים ומתי.

אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה