חג האור השוודי

המלאכים הקטנים בחג השוודי, זה היה המידע ששמעתי על טקס אור אצל השוודים.
החלטתי לנסות את מזלי בירושלים בביתו של קונרד שיק ברחוב הנביאים שם לומדים תאולוגיה.
בערב, לעת חשיכה התחילו להגיע אנשים לאזור, לצלצל בפעמון ולהכנס.
נכנסתי עם כמה אנשים, לבית שבדרך כלל סגור למבקרים.

הבית כולו היה מואר ומקושט גם בנרות רבים.
בכניסה עמדה אישה ליד סיר גדול מלא פונטש חם ומזגה לכל אורח.

האנשים הכירו אחד את השני, ונראה ששמחו למפגש החברתי.

התחלתי לשאול מהו הארוע וסיפרו לי שזה חגה של סנטה לוצ`יה, וכי לוצ`יה פרושו אור באיטלקית.

בשעה שש יצאו כולם לחצר הקטנה והמטופחת.
שתי ילדות קטנות לבושות בבגדים לבנים, הפתיעו אותי שדיברו עברית. צילמתי והראתי להן את התמונות.

אבא שלהן סיפר שהם גרים בטבריה מזה שנתיים, והסביר לי איך הטקס מתנהל, והיכן כדאי לעמוד כדי לצלם.

הטקס מתחיל בהכרזה על המרפסת בקומה השניה,

ומיד מתחילה התהלוכה.

כשחזרתי הביתה נכנסתי לויקיפדיה כדי ללמוד מיהי אותה סנטה לוציה ולמה חוגגים.

לוצ`יה הקדושה נולדה בסירקוזה, סיציליה, בשנת 283 לספירה, ומקור שמה במילה "אור" (איטלקית Luce, לטינית Lux).

נולדה למשפחה אמידה ובעלת מעמד בעיר. אביה מת בעת שהייתה צעירה והותיר אותה ואת אמה, אאוטיקיה, חסרות הגנה ותמיכה.

אמה, אאוטיקיה, קידשה אותה לאשה לעובד אלילים מקומי, אך בטרם הנישואין פקדה לוצ`יה הקדושה את קברה של אגאתה הקדושה בקטניה, יחד עם אמה, ונדרה בפניה נדר כי תשמור על בתוליה. עוד שטחו לוצ`יה ואמה את תחינתן בפני אגאתה הקדושה כי תביא מזור לאמה של לוצ`יה, אשר סבלה מדיזנטריה קשה. השתיים התפללו סמוך לקבר משך כל הלילה עד אשר נרדמו. בשנתה נגלתה אגאתה הקדושה בפני לוצ`יה והבטיחה לה כי תהיה לתהילת סירקוזה, כפי שהיא, אגאתה, נחשבת בקטניה.

לפי אגדה אחת, נרפאה אאוטיקיה ממחלתה באותו רגע ולפי גרסה אחרת קרה הדבר עם שובן של השתיים לסירקוזה. לוצ`יה אשר החליטה שלא להנשא כלל ועיקר, שכנעה את אמה לחלק את המוהר אשר הובטח לחתנה המיועד לעניים (יש האומרים על מנת לסכל את הנישואין), ומשנודע הדבר לחתן, הוא פנה אל השופט פסקאזיו והלשין על לוצ`יה כי התנצרה. פסקאזיו ציווה על לוצ`יה להקריב קרבן למען הקיסר דיוקלטיאנוס, אך היא השיבה כי נתנה את כל אשר היה לה וכי היא מעניקה את עצמה כקרבן לקיסר כדי שיעשה בה כרצונו. לוצי`ה נדונה לשירות בבית זונות, ולפי המסורת משבאו השומרים לקחתה, מילאה רוח הקודש את גופה עד כי היה קשיח וכבד כהר.

השומרים לא הצליחו להזיזה ממקומה גם כאשר קשרו את גופה לקבוצת שוורים. פסקאזיו הורה לנקר את עיניה של לוצ`יה, אך גם משנעשה הדבר, בדרך נס היא לא איבדה את מאור עיניה. בנסיון אחרון, ניסה פסקאזיו לשלוח אש בגופה של הקדושה המעונה, אך זו לא שרפה אותו, ולכן ערף את ראשה. לוצ`יה הקדושה מתה בשל אמונתה בשנת 304 לספירה.

 

לוצ`יה הקדושה הפכה בשל כך לפטרוניתם של העיוורים והחולים במחלות עיניים, רופאי העיניים והחשמלאים, והיא מתוארת פעמים רבות באמנות כאוחזת במגש זהב או כסף שעליו מונחות שתי עיניה או שלהבה עולה ממנו. עוד מיוחסת לה החרב.

יום חגה הרישמי של לוצי`ה הקדושה הוא ה-13 בדצמבר. ביום זה חל הלילה הארוך בשנה עד להנהגת הלוח הגרגוריאני ב-1582.

בשבדיה, דנמרק, נורבגיה ופינלנד נהוג לקיים תהלוכה ביום חגה של הקדושה. הבת הבכורה צועדת כשכתר נרות על ראשה,

 

ואחריה צועדות נשים נוספות בשמלות לבנות האוחזות בנר בידיהן. הנרות מסמלים את האש אשר לא נטלה את חייה של הקדושה.

הנשים שרות את השיר הנפוליטני הנודע סנטה לוצ`יה "Santa Lucia", אף ששיר זה נכתב אודות רובע בעיר הנושא שם זה, ולא אודות הקדושה עצמה. מילות השיר בשפות המקומיות מותאמות לאירוע.

 בארוע שבו נכחתי עלו הילדים והמבוגרים למרפסת בקומה השניה וומנה שרו